ב-1. מבוא לספר ירמיה

עמוד:347

על רקע הגישות השונות שהוצגו לעיל ניתן להסיק שדרך חיבורו ועריכתו של ספר ירמיה הייתה מסובכת הרבה יותר מכפי שהוצג בגישה הקטגוריה של מובינקל . בקרב החוקרים הייתה הסכמה שבחלק הראשון של הספר מובאות נבואותיו של ירמיהו . כמו כן הוסכם שהחלוקה הסכמתית ל'תעודות' cb אינה כה ברורה מבחינה לשונית ורעיונית ומבחינת המסר שבה . עם זאת לא הושגה הסכמה על תהליכי חיבורו של הספר ועל השלבים השונים של התגבשותו , היו מחלוקות גדולות בשאלת היחס שבין חלקו הראשון של הספר לחלקו השני , ולא נתבררו מאפייניו וזהותו של העורך האחרון . לאור הבעיות האלה יש להעניק חשיבות רבה לשחזור המאוזן והשקול שהציע תומפסון . 24 לפי השקפתו , החומר ההיסטורי הבסיסי על אודות ירמיהו נכתב בידי ' ביוגרף' בן זמנו של הנביא . סביר להניח שהיה זה ברוך , אך ייתכן כי היה זה אדם אחר , שהיה עד ראייה להתרחשויות . כמו ירמיהו , כך גם אותו 'ביוגרף' הושפע מהרפורמה של יאשיהו ומפעילותה של האסכולה המשנה תורתית . בכך יש הסבר לקשר הספרותי בין 'תעודה 'c של מובינקל להיסטוריה המשנה תורתית . המטרה העיקרית של הפרקים הביוגרפיים הייתה לשרת את המטרות הדידקטיות , הדתיות והפרשניות , ובעיקר — לשמר את דברי ירמיהו ולהעביר את מסריו לבני הדור הראשון שלאחר החורבן . פירושו של הופמן מחזק כיוון זה מבחינה ספרותית . הופמן הגדיר שלושה סוגי פסוקים : פסוקים שירמיהו חיבר ; פסוקים שלא ירמיהו חיברם ; פסוקים שלא ירמיהו חיברם אך ייתכן שבחלקם הם מבוססים על דבריו . על רקע דברים אלה מובן שאין לקבל עוד דעות מיעוט כמו אלה שביסס קויפמן ובמחקר המודרני מייצג אותן הולד . " לשיטתם , כמעט כל חלקיו של ספר ירמיה נכתבו ונערכו עוד בימיו של הנביא , 'ואין בו שום מילה שנוספה במכוון ביד אחר . ' הנחתם של חוקרים אלה היא שרוב הנבואות חוברו בידי ירמיהו עצמו , והסיפורים ה'ביוגרפיים' חוברו בידי ברוך בן נריה , אשר גם ערך את הספר . לסיכום , יש לדעתי לקבל את עיקרי ההשקפה של מובינקל . השקפה זו קיבלה 23 ראו : אוקונור , , 1988 עמ' ; 155-154 זייטס , , 1989 עמ' 24 . 229-228 תומפסון , , 1980 עמ' 25 . 50-43 עיקריה של תאוריה זו מקובלים עליי , וראו על כך בדיון שלהלן . 26 ראו הופמן , תשס"א , עמ' . 66-62 27 קויפמן , תשט"ז . 28 הולדיי , 29 . 1989 ; 1986 ראו קויפמן , תשט"ז , עמ' . 410 30 ראו : הולדיי , , 1989 עמ' . 24-15 בחיבורו של הולדיי מוצג שחזור מפורט מאוד של התעודות שמהן הורכב הספר , והוא מנסה לדייק בקביעת היקפה של כל תעודה , בהגדרת התאריך שבו היא נכתבה ובתהליכי העריכה שעברה . בכך , כמדומני , טמון החיסרון העיקרי של תאוריה זו . 31 מובינקל , , 1914 עמ' . 30

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר