|
|
עמוד:45
הנוסח הנעלה בעניין הבנייה אשר בנה [ הנוצרי ] חנא מתרי מעל לבית היהודים בנמל יפו , והרי [ מעשה ] זה עומד בסתירה לשריעה הנכבדה , ונגרם בגינו נזק לבית הנזכר . יצא צו מכבודכם לערוך תיקון של עניין זה במושב [ בית הדין ] בהתאם לשריעה ובהתאם לצו של כבודכם בנוכחות הח'ואג'ה חיים אל שריזלי , בא כוח היהודים , ובנוכחות הח'ואג'ה חנא מתרי . כל חברי מושב בית הדין פנו לשם ובדקו את המקום הנזכר ומצאו , כי הח'ואג'ה חנא הנזכר בנה חלון חדש במטבח שלו מעל המדרגות של בית היהודים , זאת ועוד , הוא בנה ארובה חדשה ... מצד בית היהודים וכי הארובה הנזכרת בנויה על קיר של הח'ואג'ה חנא , [ ואילם ] בנוסף על כך הבנייה החדשה שלו בנויה גם על קיר החדה (? של בית היהודים כדי שיעור של טפח אחד , ללא רשותם של היהודים . או אז , לאחר משא ומתן בין בא כוח היהודים הח'ואג'ה חיים והח'ואגיה חנא מתרי נערכו פשרה והסכם ביניהם במושב בית הדין על כך שחציו של החלון הפתוח ייסתם וחציו [ האחר ] יישאר פתוח , וכי בתוך הארובה יונחו צינורות חרס והיא תוגבה כדי שהעשן יינשא ברוח , וכי אותו חלק של הבנייה שהוא משותף עם בית היהודים יחדל [ מלהתקיים ] ויסולק . [ כמו כן סיכמו ] כי הוא לא יפתח חלון אחר אשר ישקיף על חצר הנשים [ שם ] או על מדרגות היהודים במקום החלון אשר סוכם כי ייסתם חציו . באי כוח שני הצדדים הסכימו לכך והכול אישרו זה לזה פשרה זו . עלה הצורך להציג עניין זה לכבודכם על מנת שיהא ידוע לכבודכם הנאצל ולכל נשואי הפנים . [ הסמכות ] לצוות היא לכם . אדוני . [ נרשם ביום ] 7 בנח ודש ] ג'נמאדא אל ת'אני ] שנת . 1267 תעודה 19 ו במקור : "מנטוק אל פח'ים 2 . " בשנת 1820 קנה רבי ישעיה אגיימאן , של ראש חיל היניצ'רים בקושטא , חצר בנמל יפו לשימושם של עולי הרגל היהודים שמאז חורבן העיר על ידי צבא נפוליאון נאלצו להתאכסן בבית נוצרי והיו מופקרים לשרירות לבם של שודדים . וראה אליאב , ארץ ישראל ויישובה , עמי ; 94 דרויאנזב , רבי יהודה הלוי , עמי , ; 27 רם , הישוב היהודי ביפו , עמי ; 40-31 קרק , יפו , עמי ; 159 , 45 שבא , הו עיר , עמ' ; 14-12 "הלבנון , " שנה שנייה , גיליון , 4 מיום כ"א בשבט תרכ"ה , עמ' ; 56-55 סמילנסקי , הישוב העברי ביפו . וראה חתימתו של ברוך בכר ישעיה אגיימאן על מכתב מתאריך ח' טבת תקס '' ד 23 ) בדצמבר , ( 1803 לפיו הוא ואחרים , פקידי ירושלים בעיר ק ושטא , מתחייבים להוציא אל הפועל את הקדשו של הרב חזקיה חיים מפירנצה , וראה גראייבסקי , מגנזי , יד , עמ' א-ג . וראה תמונת "דיר אל יהוד" ביפו אצל גראייבסקי , מגנזי , קיח-קיט . החצר נרשמה על שם העדה הספרדית בירושלים , ומכאן גם מעורבותו של חיים אל שיריזלי , ונקראה " דאר אל יהוד . " החצר הייתה הנכס הראשון של היישוב המתחדש ביפו וסביב לה נבנו אדור כך בתים נוספים ליהודים . וראה דברים דומים אצל גראייבסקי , זכרון , ו , עמי . 18 על תלותה של קהילת יפו בקהילת ירושלים ועל ניסיונותיה של הראשונה להשתחרר מתלותה בשנייה ראה קניאל , המאבק בין ירושלים ליפו , עמי 3 . 212-185 במקור : "מדח'נה 4 . " מילה לא ברורה . 5 במקור : "משחרב עלא . " 6 במקור : "שבר . 9 7 באפריל . 1851 וראה תעודה 45 / 399 ( ב 14 בשואל 12 / 1323 בדצמבר 1905 ייפה הרב הראשי יעקב שאול אלישר את כוחו של הרב נסים בן חנוך כהן הנמצא ביפו לנהל את הנכסים השייכים להקדש עניי היהודים ביפו . ייפוי הכוח ניתן מתוקף היותו הרב הראשי והמפקח על הקדש זה . ( על האכסניה לעולי הרגל היהודים בנמל יפו במאה הקודמת ראה כרך המאה הי"ח , תעודות . 100 , 99
|
|