|
|
עמוד:יג
מליטא לארץ ישראל , מן העיר לקיבוץ שבעמק הירדן , וממנו — לירושלים . אלא שאנו ביד בן צבי עסקינן , שדומה שהיא הטובה באבנים שבכתרו . כאן על פני השטח , במחלקות רוחשי החיים , בצריף המתמלא חליפות במלמדים ולומדים , על כר הדשא שלפניו או לאורך השבילים מסתתר פתרונה של החידה . טביעת אצבעותיו של יהודה ניכרת גם עתה בכל פינה ברחבי ה'יד , ' טביעת אצבעות של אדם המקפיד שלא להיחשף , לא לעלות על במה , ואשר שמו כמעט ולא נזכר בפרסומים רשמיים של המוסד שעמד בראשו . המקום שבחר לעמוד בכל אירוע חגיגי , כנס מדעי או חגיגת הופעתו של ספר חדש היה מאחורי הקלעים , מקומו של מושך החוטים באמת , המקום שממנו פועלים ומפעילים באין רואה . דומה כי הצניעות מציינת יותר מכל את תקופת הייסוד של יד _בן צבי , צניעותו של המנהל שהאצילה על כל הנעשה . יהודה ידע לתת לעושים במלאכה את התחושה שהם עצמם אחראים לכול — להצלחותיהם כמו גם לכישלונותיהם . בשעת הצלחה הוא ידע לטפוח על השכם , לצמצם את עצמו ולהעניק לעושה במלאכה את ההרגשה שהישגיו שלו הם , וכי הוא שמח בשמחתו . כשם שידע להיעלם בשעת הצורך , ידע גם להופיע במועד ולהושיט יד . יתר על הגיבוי , היה האמון . האמון שיהודה רחש לחוקרים צעירים בצעדיהם הראשונים , צעירים שעינו של יהודה צדה אגב הרצאה ראשונה בכינוס , הדרכות ראשונות בסיור או בעקבות מאמר ראשון . דור שלם של חוקרי ארץ ישראל שעשה בשנות השבעים את ראשית דרכו במחקר ארץ ישראל חב את צעדיו הראשונים ליהודה שפתח לפניהם את שערי ה'יד' וסימן להם את המשך דרכם עוד קודם שנפתחו לפניהם שערי האקדמיה . כך יצר יהודה ביד _בן צבי ובסביבתה , בצניעות , בחכמה ובנחישות , כוורת רוחשת אנשים גאים במעשיהם , מאמינים במה שהם עושים , נהנים מאמונו המלא כל עוד היו ראויים לו , וקבע בכך את הערכים שה'יד' פועלת על פיהם עד עצם היום הזה . שותפים רבים למלאכה , חזון של אדם אחד . אלחנן ריינר
|
|