|
|
עמוד:12
12 < כאשה , הצווחה שלך עלולה להיחשב כלקוחה מרפרטואר התכסיסים של המוכפפים , כמו התלונה , הנדנוד , ההצקה , הפטפוט , הקשקוש — כך תויג היסטורִית הדיבור הנשי , וכך 7 אל המרחב הזה , מתוך צורות ביטוי בלתיהמעיטו בערכו . מאושרות כמו טרוניות וקיטורים , נפתחים עוד עולמות לשוניים למחצה . לא רבים ירצו לסקור את עולמם של משחקי השפה המסורסים . כאשר מירקה את הלא – מודע ההטרו – רטורי של הסביבה החברתית שעל דרכה , מצאה עצמה ואלרי סולאנס מוגבלת על ידי השפה עצמה — על פיתוייה הפאליים ושימושיה הפוליטיים , על הישגיה המטרידים בתחומי מדעי הרוח והאמנויות — מעצם שיתוף הפעולה המערכתי הבלתי פוסק של השפה . ייתכן שהיא ניצלה את כישלון הפרפורמטיביות עד תומו בידיעה ברורה שהכישלון בלתי נמנע , והוא רק עניין של מידה . מי — מלבד איזה פסיכואנליטיקאי פה ושם — יעלה על דעתו שלא ייכשל בתחום של מבע הרה גורל ? ג ' ודית באטלר הקדישה את הספר דיבור מרוגש ) Excitable Speech ( למגוון רחב של פגיעויות לשוניות . בנקודה מסוימת היא מסבירה מה עומד בדרכם של אלו המנסים לקלוע למטרה לשונית : ” כאשר אני אומרת ’ אני מגנה אותך ’ ” , כותבת באטלר ” האין עליי להיות בעמדה אשר ממנה ייחשבו מילותיי כמחייבות ] . . . [ ואז אולי ביצעתי פעולת דיבור , אך במונחיו של אוסטין ) Austin ( , הרי זו פעולה בלתי 8 במובניםמאושרת , כושלת : ואילו את / ה נמלט / ת ללא פגע " . מסוימים סולאנס מופיעה כקורבן של הפרפורמטיביות הכושלת , כמי שחשה שאין בכוחן של המהירויות המילוליות שלה להגיע אל אף אחד באופן שיותיר חותם של ממש על מציאות החיים
|
|