|
|
עמוד:14
14 יועד אליעז התנועה הציונית בחרה ליישב יהודים דווקא בארץ ישראל לא רק מכיוון שזו ארצו המקורית של העם היהודי, אלא מכיוון שהנצרות ייחסה לפלסטין סגולות של חינוך מחדש . הארץ נבחרה בזכות סגולותיה המיוחדות בעיצוב מחדש של סובייקטים אירופיים . מטרת האידיאולוגיה הציונית הייתה פתרון רדיקלי של "הבעיה היהודית" באירופה . לפי אידיאולוגיה זו, על הסובייקט היהודי האירופי לעבור שינוי שתוצאותיו יבואו לידי ביטוי בכל תחומי החיים . הסובייקט היהודי צריך להשיל מעליו את כל מאפייני "היהודי הגלותי" וללבוש זהות חדשה . עליו לפעול בתחומים שכמעט ולא פעל בהם קודם לכן . עליו להפוך מתושב למתיישב ; מדוֹבר שפות אירופיות ואירופיות – יהודיות לדובר עברית בלבד ; עליו לשנות את דפוסי ההשתכרות שלו לטובת ההשתכרות מעבודה חקלאית ומעבודה כפועל ; עליו להפוך מאזרח ללוחם, ומהזר של אירופה ליליד במדינת לאום . היהודי, שהיה במקרים רבים קשור למסורת הדת היהודית, צריך כעת להתקשר למנהגים חדשים ) בלבוש, במזון וכו' ( , לחגים ציוניים שהוא לא הכיר קודם ) למשל, י"א באדר ( ולמכלול רחב של התנהגויות נוספות . פלסטין נבחרה, אם כן, בשל היותה מקום שהמסע אליו והמסעות בתוכו מאפשרים שינוי בסובייקט האירופי . היא נבחרה כמקום שעצם הראייה של אתריו השונים, ההימצאות בהם, רכישת הידע על אודותיהם כמו גם כיבושם וההתיישבות בהם מחוללים שינוי בסובייקט . ארץ ישראל נבחרה כאתר המושלם לחינוכו מחדש של היהודי האירופי . לפני שארץ ישראל נבחרה עבור היהודים על ידי הציונות היהודית נבחרו היהודים עצמם עבור פלסטין על ידי הציונות האירופית . אירופה הייתה זקוקה לסובייקטים שישרתו את האינטרסים שלה במזרח בכלל ובפלסטין בפרט . כאירופים בעלי הון כלכלי ותרבותי וכבעלי "זיקה" לארץ אבותיהם היהודים נמצאו מתאימים למשימה . כלומר הציונות עיצבה את הסובייקט הציוני בארץ ישראל לא רק בגלל התאמת הארץ לפרויקט העיצוב, אלא
|
|