|
|
עמוד:9
9 פתח דבר ד"ר אורי ספראי מרצה במכללה האקדמית הרצוג ומלגאי בתר-דוקטורט באוניברסיטת חיפה . urisaf @ gmail . com אברהם דוד סקר מה אפשר להסיק ממסמכי גניזת קהיר על יהודים בעיירה קאטיה, שהייתה תחנת מעבר בין מצרים לארץ-ישראל בצפון חצי האי סיני במאות השש- עשרה והשבע-עשרה . היישוב החל להתפתח בראשית התקופה הממלוכית והיה מרכז מסחרי תוסס ושער הכניסה למצרים . במאות הארבע-עשרה והחמש-עשרה הייתה עיירה זו המרכז הדינמי ביותר בכל חצי האי והתרכזו בה סוחרים שהובילו את סחורתם מכל קצווי חצי האי . הסחורות עברו מיד ליד ליעדים שונים מדרום לצפון וממערב למזרח – ובחזרה . שיירות המסע שנעו בדרכים הללו היו עוצרות במקום זה ללינת לילה או למשך זמן רב יותר . תחנת המעבר המשיכה לתפקד גם בראשית התקופה העות'מאנית . בסוף המאה השש-עשרה החל הצבא העות'מאני לאבד עניין בחצי האי סיני, וכך בטלה משמעותו של המרכז המנהלי בקאטיה, אך המקום המשיך לשמש מרכז מסחרי . במסמכי גניזת קהיר נשתמרו הדים למציאותם של יהודים בקאטיה כסוחרים הנעים עם מרכולתם בדרכם ממצרים לארץ ישראל ולסוריה ובכיוון ההפוך . דוד עיין בשישה מסמכים המתעדים פעילות של יהודים במקום זה . שניים מהם ראו אור הדפוס, ויוזכרו כבמאמראן בקצרה ( א – ב ) , והשאר מתפרסמים כאן לראשונה ( ג – ו ) . ד"ר אברהם דוד היה עד צאתו לגמלאות החוקר הראשי במכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית בירושלים . abraham . david @ mail . huji . ac . il דרור חוברה, מיפה במאמרו 'החלום ושברו : המפגש של עולי תימן עם נציגי המדינה במחנה המעבר ובמחנות העלייה ( 1948 – 1951 ) ' את הנושאים שבהם הייתה התנגשות בין עולי תימן ובין הממסד שקלט אותם במחנה המעבר בתימן ובמחנות העולים בארץ . החיכוכים היו בסוגיות של חינוך ותרבות, חיי הדת, רפואה ומגדר והיחס לרכוש הפרטי והכללי . חוברה בחן וניתח את נקודת המבט של עולי תימן כדי להיטיב להבין את הדרכים הייחודיות שנקטו בהתמודדות עם הקשיים הרבים שליוו את עלייתם . ד"ר דרור חוברה מרצה במכללת אורות . drorhubara @ gmail . com דוד הרבנד הוא עורך הלשון גם בכרך זה, וכדרכו הרים תרומה סגולית להנהרת המאמרים .
|
|