|
|
עמוד:14
14 אָז מִלִּפְנֵי בְּרֵאשִׁית מסועפת של מסורות, תפישות ותפישות שכנגד, המשתקפות במקורות מסוגים שונים ומגוונים . 31 בפרק הראשון נדונים פיוטים המציינים במפורש כי המלאכים קדמו לבריאת העולם, קביעה זו הנוגדת את עמדתה של ספרות האגדה ה'קנונית' באשר לעיתוי בריאת המלאכים, אך מתברר כי שורשים קדומים וענֵפים לה . הפרק השני מתמקד בקיום הקמאי המיוחס לאורו של משה בשבעתת ההבדלה הקלירית הנזכרת לעיל, תיאור חריג למדי, הנראה כהד למסורת קדומה שחכמים הסתייגו ממנה . הפרקים השלישי והרביעי מוקדשים למהלכי תיאור ייחודיים של התורה הקמאית בכמה פיוטים קדומים, שיש בהם קווי דמיון ראויים לציון לתפישות של תהליך הבריאה המתועדות בספרות בית שני . הפרק החמישי דן בחורבן שנחזה ( ואף נגזר ) עוד קודם לבריאת העולם והפרק השישי עוסק בחסד האלוהי שקדם לבריאה ומכוחו נתרחשה . שני הפרקים החותמים את השער עניינם בזמנים שקדמו לבריאת העולם : הפרק השביעי מוקדש לשבת כהוויה קמאית והפרק השמיני דן במועדים אחרים המצוינים בפיוטים כקודמים לבריאה — והוא בבחינת חוליה מקשרת אל השער הבא, החותם את גוף הספר . שערו הרביעי של הספר דן בעיצובו של ממד הזמן בפיוטים הנדרשים לעבר הקמאי, תוך דגש על הנכחת 'ההווה הליטורגי' כיסוד מרכזי בפואטיקה של הפיוט הקדום, עניין העומד במוקד הפרק הראשון . הפרק השני עוסק בדפוסי מעבר בין מישורי זמן שונים ברצף הקומפוזיציה הפייטנית ובפרק השלישי נבחנת השפעתן של נסיבות הביצוע הליטורגי על ניסוחיהן המפויטים של מסורות קדם-בריאה . בכמה נקודות מפתח נדרשים פרקי שער זה למסגרות מושגיות מתחומי התיאוריה של אמנות הספרות שיש בהן כדי להאיר ולחדד את הבנת התופעות הפואטיות המתגלות בפיוטינו . בעקבות כך, ומעבר לכך, חותרים הפרקים הללו להתבוננות ספרותית בטקסט הפייטני בכוליותו, והדברים מיושמים בקריאות קשובות של מספר יצירות וקטעי יצירות, ברוח דבריו הבאים של עזרא פליישר : 32 הלא מבחינה אנאטומית גרידא — כל בני האדם דומים . אבל בכל רמה מוגבהת מזו יש ביניהם הבדלים עצומים, ואין שניים שהם זהים באמת זה לזה . באמנות, אף יותר מאשר באנתרופולוגיה, ייחודה, גם החיצון, של היצירה הוא בדרך החד-פעמית תמיד שבה מצטרפים בה המרכיבים ( הדומים ) . וחשוב אף מן הייחוד הזה מה שטמון 31 וכדברי מנחם זולאי, 'כך מוצאים תיקונם שרידים ערטילאיים מתוך הגניזה הקהירית, בזכותה של גניזת ארץ-ישראל, וכך נתפרשה — ועוד עתידה להתפרש — גניזת ארץ-ישראל מתוך שרידי הגניזה הקהירית' ( זולאי, מחקרים, עמ' 25 ) ; את תחולת הצירוף 'גניזת ארץ-ישראל', שנקט זולאי ביחס למגילות מדבר יהודה ( ממש בסמוך לגילוין ) , אפשר להרחיב לענייננו אף לגבי שאר מקורות 'חיצוניים' . מובן כי בהרחבת היקפו וגיוונו של מנעד המקורות המועלים לדיון כרוכים אתגרים מורכבים כשלעצמם, כדרכו של מחקר בין-תחומי באשר הוא . אכן לא עלינו המלאכה לגמור, ואין אנו בני חורין ליבטל ממנה . כפי שהעיר א"א אורבך בפתח ספרו הגדול על אמונותיהם ודעותיהם של חז"ל, 'בוודאי יימצא תיאורנו לקוי ברציפותו, ולעתים הפרוץ שבו מרובה על העומד, אבל העדפנו להודות באי ידיעתנו ולגלות את ספקותינו מאשר ללכת בדרך של הכללות קלות ומושכות' ( אורבך, חז"ל, עמ' 14 ) . 32 ראו פליישר, השירה בספרד, ג, עמ' 1499 .
|
|