|
|
עמוד:12
12 אָז מִלִּפְנֵי בְּרֵאשִׁית וסובבים אותו ומאיר אותם באור חוזר . בד בבד, מבעד לאותה פרספקטיבה, נערך בו ניסיון לעמוד על קווים המייחדים את הפיוט הקדום כחטיבה ספרותית מובחנת . 23 ג לפתחו של חקר הפיוט מפרספקטיבה תמטית ניצבים אתגרים מורכבים . בעבודת הדוקטור שלו נימק עזרא פליישר את הצבת תבניות הפיוטים וסוגותיהם במוקד תשומת הלב המחקרית בכך 'שאין התפתחות בקו ישר בתולדות הפיוט למן התחלות הפיוט הקדום ועד למאה העשירית אלא בהתהוותן והתגבשותן של התבניות השונות בסוגי הפיוט השונים', ועוד ציין שם כי 'שירת הקודש אינה מתפתחת מבחינת התכנים, מימי הקלירי ועד ימי רב סעדיה גאון ( אולי : ולא עד בכלל ) , אלא מעט מאוד . בחינת תבניות הפיוט השונות — לפי סוגי הפיוט כמובן — מאפשרת, כמדומה לי, היא ורק היא, העמדתם של תמרורים וציוני דרך בתוך שטחה של תקופה זו' . 24 גם אם יש מקום לסייג קמעא קביעות אלה, 25 לחקר התבניות יתרון ברור ומובנֶה כאשר מדובר בטקסטים שיריים שרבים מהם שרדו באורח פרגמנטרי, אך סדירותן השיטתית של תבניותיהם מאפשרת לשחזרן במידה גבוהה של ביטחון, מה שאין כן באשר לתכנים . ואולם בהחלט אין מדובר בדרך ללא מוצא . בדומה לכך, יוסף היינימן ציין בשעתו כי מחמת קשיים מתודולוגיים שונים 'אין זה בגדר האפשר לכתוב כיום "היסטוריה של האגדה" בכללותה', אך בכל זאת ניתן 'לעמוד על קווים של התפתחות בנושאים אחדים, על שינויי עמדה הבאים לידי ביטוי בתוכנה ובצורתה של אגדה מסוימת, לנסות ולקבוע מוקדם ומאוחר ולפעמים גם להתחקות אחרי "החוקיות" שבגלגוליהן של האגדות', אף כי, כך הטעים, 'אפילו מטרות צנועות אלו אפשר להשיג רק על-ידי בדיקה קפדנית של כל החומר המצוי, כולל גם החומר הקדום ממקורות חיצוניים' . 26 גישה מעין זו ביקשתי ליישם כאן, בייחוד בשלושת שעריו הראשונים של הספר . השער הראשון עוקב אחרי שורשיו והתפתחותו של העיסוק במה שקדם לבריאה במקרא, בספרות הבתר-מקראית המוקדמת ( 'הספרות החיצונית' ) ובספרות חז"ל, סקירה המעמידה רקע חיוני לבחינת הקורפוס הפייטני עצמו — ומכוחה גם מתחוור מעמדו של הקורפוס הזה כחוליה אחת, ייחודית ומובחנת אומנם, בשלשלת קבלה עתיקה ומתמשכת ; למעשה, גם בפרקים אלה נזכרים ונדונים לעיתים טקסטים פייטניים, בזיקה לנקודות 23 ראו בעיקר להלן, שער רביעי וכן שער חמישי, פרק ראשון . 24 ראו פליישר, אבן אביתור, א, עמ' 24 . 25 והשוו להלן, שער שני, פרק ראשון . 26 היינימן, אגדות, עמ' 2 – 6 ; וראו עוד שם : 'אפשר ואפשר לעקוב אחר התהוותן והתפתחותן של אגדות [ . . . ] ואולי אין לך תחום מרתק יותר במחקר האגדה . כי בו אנו נוכחים לדעת כיצד אותה האגדה עצמה, בגירסותיה השונות, לובשת צורה ופושטת צורה [ . . . ] ומשנה תוך כדי כך את משמעותה הרעיונית, עתים מן הקצה אל הקצה . [ . . . ] בניתוח תולדות המסורת של אגדה כלשהי אין להתעלם משום פרט שיכול להסביר את תהליך גלגוליה, משום חומר — ואף חיצוני — שיכול להסבירה, ומשום גירסה מגירסותיה, אפילו הנידחת ביותר, היכולה אולי לתרום להבנת "תולדותיה"' .
|
|