|
|
עמוד:10
10 אָז מִלִּפְנֵי בְּרֵאשִׁית בפיוטים לבין האמור במקורותיהם : כיצד, ועל שום מה, מתייחד האחד לעומת קודמו . 14 למעשה, נוכל לראות בסוגיית מקומם של התכנים ביצירה הפייטנית מקרה פרטי, אף כי מיוחד במינו, של הדיון במקומה של התֵּמה ביצירת הספרות האמנותית, שעל מורכבותו הצביע מנחם ברינקר : תֵּמות מתקיימות בכל מקום שבו מצויות יצירות ספרות . תֵּמות מתקיימות ומובנות בתוך החלל הבין-טקסטואלי המתהווה כתוצאה מן החפיפה החלקית של טקסטים אמנותיים, נרטיביים ובדיוניים לטקסטים תרבותיים אחרים . משום כך חושדים בצדק בתֵּמות שיש להן מוצא מעורב ושהדם הזורם בעורקיהן איננו דם 'ספרותי' או 'פיוטי' טהור . זוהי אחת הסיבות לרתיעה שחשים תיאורטיקנים אחדים בעיקר מבין הסטרוקטורליסטים מן הטיפול בתֵּמה . אומנם בסיכומו של דבר טוען ברינקר כי על חקר הספרות לשאוף 'להבהרת האופי המעורב והאינטר-טקסטואלי העשיר של התֵּמה', שכן 'תורת ספרות שוויתרה על העיסוק בנושא זה מחמיצה את המורכבות והעושר של מושא המחקר שלה' . 15 במאמרו הפרוגרמטי 'הראשונים כבני תרבות : לצביון עולמם הרוחני של בני ארץ ישראל ושלוחותיה לאור אוצרות השיר של הגניזה' ( תשנ"ט ) , ביקש עזרא פליישר לשרטט מתווה למבט-על בנופה של השירה הפייטנית הקדומה, מתוך תחושת צורך ב'תנועה מתגבהת, שיכולה לאזן את השקיעה העמוקה מדי, המסנוורת בפרטים . אין היא סינתזה, אבל היא הכנה צנועה לסינתזות הנכספות, שאי אפשר שלא יבוא זמנן במוקדם או במאוחר' . 16 לשם אותה 'תנועה מתגבהת' החותרת לראייה סינתטית, כוליית, של הקורפוס העשיר והמורכב הזה, נחוצה בבירור הארת הממד התמטי של יצירות השיר הפייטניות ביתר מיקוד והעמקה . הדבר עשוי להיות מודגם ביחס לשתי שבעתות הבדלה הנדונות להלן, האחת פרי עטו של יהושע הכהן והאחרת פרי עטו של אלעזר בירבי קליר . שתיהן נתפרסמו לראשונה מן הגניזה על ידי פליישר במאמרו 'שבעתות הבדלה ארץ-ישראליות' ( תשכ"ז ) , שבו תוארה לראשונה סוגת שבעתת ההבדלה, תוך מיפוי הקשרה הליטורגי, בזיקה אל מנהגי תפילה ארצישראליים קדומים, ומאפייניה התבניתיים . 17 היצירות עצמן נדפסו במאמר בלוויית ביאור תמציתי ושינויי נוסח, ללא דיון משמעותי בתכניהן . והינה כל אחת משתי היצירות הללו נדרשת אל מה שקדם לבריאה באופן ראוי לציון : יצירתו של יהושע הכהן כוללת פיתוח פייטני ייחודי של מסורת האגדה הרווחת בדבר התורה הקמאית ומקומה בבריאה, 18 14 שאלה עקרונית זו רלוונטית באותה מידה כמובן גם ביחס למופעיהם הפייטניים של מסורות ושל נושאים אחרים ( השוו פישביין, פיוט, עמ' 112 – 130 ) ואף שונים בתכלית, כגון פיוטים המיוסדים על חטיבות הלכתיות בספרות חז"ל ( השוו שם, עמ' 108 – 112 וכן נוביק, גישות ) . 15 עיינו ברינקר, סובב ספרות, עמ' 227 ; 231 . 16 פליישר, הראשונים, עמ' 2 . 17 ראו פליישר, תפילות, ב, עמ' 955 – 978 ( ככלל, מאמרים שנדפסו מחדש, לעיתים בנוסח מתוקן, באסופות מחקרי מחבריהם, צוין כאן מקום פרסומם האחרון בלבד ) . 18 ראו להלן, שער שני, פרק שלישי, סעיף ב .
|
|