|
|
עמוד:11
מבוא | 11 להוראה עם משבר שכמותו לא ידעה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מעולם . המחקרים מבטאים את סקרנות החוקרים במכללות ובאוניברסיטאות לא רק באשר לשיבוש שחל בתהליכי ההכשרה המסורתיים, אלא גם באשר ליכולתו לתרום לתהליכי ההכשרה להוראה . הספר מציג לא רק מחקרים, אלא גם יוזמות מבוססות מחקר ( evidence - based ) העוסקות בהכשרת מורים הן בשלב הכניסה להוראה הן בשלב ההתפתחות המקצועית בעת משבר הקורונה . ההנחה שאימצנו בעת העבודה על הספר הייתה שמשברים אומנם מערערים את יציבותה של הקהילה החינוכית על כל מרכיביה – גני ילדים, בתי ספר ומוסדות להכשרת מורים ( 2012 , Smith & Riley ) . עם זאת הם עשויים לטמון בחובם גם הזדמנויות להתפתחות, לצמיחה ולשינוי . חשוב ללמוד על התמודדות מערכת ההכשרה להוראה עם משבר הקורונה גם לקראת משברים ושינויים עתידיים, שמערכות החינוך בכלל והכשרות המורים בפרט תידרשנה לעמוד בפניהם . פרקי הספר מתארים את ההתמודדות של מערכת הכשרת המורים בישראל עם המשבר מנקודת מבטם של המרצים והסטודנטים במוסדות ההכשרה להוראה ומספקים תמונה אותנטית על חוסנם של מוסדות אלו בעת המשבר . מבנה הספר 25 פרקי הספר קובצו בשני כרכים . הכרך הראשון אינו מחולק לשערים . הוא מכיל 12 פרקים . בכרך השני שני שערים ו - 13 עשר פרקים ( פירוט על מבנהו, ראו במבוא לכרך ב ) . כרך א : סוגיות בהכשרה להוראה בכרך זה 12 פרקים הבוחנים את האתגרים שחוו מרצים וסטודנטים בתוכניות להכשרת מורים במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות . הפרקים מלמדים על התמודדות המרצים והסטודנטים עם הקשיים הפדגוגיים, החברתיים, הרגשיים והטכנולוגיים בעת משבר הקורונה ועל הדרכים שנקטו כדי להתמודד עימם . הפרק ראשון – "התמודדות מורי מורים במכללה דתית - חרדית עם המעבר להוראה מרחוק בראשית תקופת הקורונה" ( מאת שמואל שנהב, אייל גפן, אסתי שדיאור וברוך שטיינר לילי ) – מתמקד במגזר החרדי ובוחן את האתגרים שעמדו בראשית תקופת הקורונה בפני מרצים במכללה ירושלים, מכללה אקדמית דתית לחינוך, שרבים מתלמידיה שייכים למגזר זה . עבור הסטודנטים החרדים בישראל הציב המעבר הפתאומי ללמידה מרחוק אתגרים ייחודיים, שנבעו מנגישותם המוגבלת לאינטרנט וממאפייניהם האידאולוגיים, החברתיים והמשפחתיים הייחודיים .
|
|