ממצאי המחקר

עמוד:12

12 אם נתעלם מן המשמעות החברתית של ממצא זה, כלומר ערכי אלטרואיזם וסולידריות ( סוגיה אשר תנותח בחלק הבא ) ממצא זה, כמו זה הקודם לו, מחדד את הקושי המעשי של יחידות ההפריה החוץ - גופית להתמודד עם הקפאתם ואחסונם של העוברים העודפים שברשותן ובאחריותן . שאלה אחרת בעניין זה בחנה את עמדת המשתתפים לאפשרות שאינה מוכרת מבחינה משפטית כיום – תרומה של עוברים עודפים לאחרים המתקשים להביא ילד לעולם, תרומה שתשמש אותם לטובת הולדה . המשתתפים נשאלו אם היו נותנים את הסכמתם לתרום את העוברים העודפים שלהם לאחרים לצורכי הולדה . שני שלישים בקירוב ( % 62 ) השיבו בחיוב, ורק כחמישית ( % 19 ) השיבו בשלילה . היתר ( % 19 ) , לא הביעו עמדה בנושא . כמו כן נמצא קשר מובהק וחזק בין התכנון של מטופלות ומטופלים להשתמש בעתיד בעצמם בעובריהם המוקפאים, ובין נכונותם לתרום אותם לאחרים לטובת הולדה . נמצא שככל שיש רצון גבוה יותר להשתמש בעוברים בעתיד, כך, באופן טבעי, הנכונות לתרום עוברים לאחרים נמוכה יותר . כדי להתחקות על המוטיבציות המנחות את המשתתפים בשאלה אם לתרום עוברים לאחרים לטובת הולדה , הם התבקשו לציין בכתב את הבסיס לעמדתם . הנימוק העיקרי לסירוב המשתתפים ( כ - % 39 מהם ) לתרומה לאחרים לטובת הולדה היה החשש מהולדתם של אחאים - ( siblings והסכנות הנלוות לכך – גילוי עריות או ממזרות . נימוק אחר, הדומה לנימוק הראשון ( % 25 מהמשתתפים ) , היה כי הדבר אסור לפי הדת וההלכה . עוד נימוק ( % 21 מהמשתתפים ) , שמקורו רגשי - פסיכולוגי, היה חוסר הרצון של המשיבים שאחרים יגדלו את ילדיהם הביולוגיים . ואולם הסיבה הדומיננטית ביותר של מי שתמכו בתרומה שכזו הייתה הרצון לסייע למי שאינם מצליחים להביא ילד לעולם, כלשונם של המשתתפים – "לכל אחד מגיע להיות הורה" . כ - % 41 מן המשתתפים נימקו כך את בחירתם, לפי חלוקה זו : % 15 הביעו רצון לסייע לאחרים, אולם רק לאחר שהם עצמם ישלימו את בניית משפחתם ; ואילו % 26 מן המשתתפים לא התנו את רצונם לסייע לאחרים בהשלמת בניית התא המשפחתי שלהם עצמם . לממצאים אלה, הנוגעים לדיספוזיציה של תרומת העוברים העודפים לאחרים למטרות הולדה, תהא משמעות בעתיד, אם קובעי המדיניות והמחוקקים יקדמו את הסדרתה של אפשרות זו בדין הישראלי . המשתתפים במחקר התבקשו לציין גם מהי הבחירה המועדפת עליהם מתוך כל החלופות הרלוונטיות . הצבנו בכוונה את האפשרויות זו מול זו כדי לבחון קונקרטית ומעשית את עמדותיהם של המשתתפים . יכולנו אמנם להניח כי אנשים יביעו תמיכה אבסולוטית בתרומה למחקר או בתרומה לאחרים לצורכי הולדה – אך שיערנו שכאשר יועמדו לפניהם כמה אפשרויות בחירה ( כפי שהדבר אמור להיעשות ביחידות ההפריה החוץ - גופית ) , למשל תרומה למחקר או השמדה – עמדה אחרת תבוא לידי ביטוי . כך מצאנו למשל כי המשתתפים נחלקו בעמדותיהם כמעט שווה בשווה בשאלה אם תרומת עובריהם העודפים למחקר עדיפה על האפשרות להשמידם – % 50 הסכימו עם קביעה זו ו - % 49 לא הסכימו עימה . ממצא זה מעניין בהיבט של רמת האלטרואיזם, סוגיה שכאמור תידון בחלק הבא . כמו כן, מרבית המשתתפים במחקר ( % 65 ) לא הסכימו כי תרומת עובריהם העודפים לאחרים לטובת הולדה עדיפה על האפשרות להשמידם . כלומר בבחירה שבין תרומת עובריהם העודפים לאחרים לצורכי הולדה ובין השמדת העוברים , המשתתפים במחקר העדיפו את האפשרות השנייה . רק כשליש ( % 35 ) מן

מכון ון ליר בירושלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר