Bedouins ميكي كراتسمان

עמוד:6

בערבים הצטרפתי אל שייח׳ עטיה, אביו של ג׳ומעה, ואל חברו מוסא לישיבה בשיג ( שיק - אזור האירוח ) . * היה זה כינוס של גברים בלבד, אפילו הילדים התפזרו כדי לא להפריע לשיחת הגברים . שתיתי איתם קפה ומים בכמויות, והם דיברו על אורחות חייהם ומנהגיהם . בשיג פגשתי את ״הלא מוכר״ . התוודעתי אל מערך ערכים שונים לחלוטין מכל מה שהכרתי בנוגע לשכנות, לניידות, לשאלות של היררכיה, של רכוש, של כבוד ושל נאמנות . הקישור שהם עשו בין מושגים כמו בעלות על הקרקע, ריבוי נשים ומסורת הותיר אותי מבולבל . כזר, השתדלתי לא להיות שיפוטי, אלא להקשיב, ומדי פעם אף להתמודד עם חוסר היכולת שלי להכיל את דבריהם, שכן לא הייתי בעמדה שאפשרה לי להתווכח . שבוע לאחר שהגעתי לאלנעם, הבנתי שלמעשה יש לי כאן גם פרויקט צילום . במהלך אוגוסט צילמתי רק בפילם, ופעם בשבוע נסעתי לתל אביב למסור את הסרטים לפיתוח . את קבצי התמונות המפותחות קיבלתי לנייד, הדפסתי אותן במדפסת ועבדתי על מחברת הסקיצות . התרכזתי בתיעוד שלושה כפרים לא מוכרים : ואדי אלנאם, שבו גרתי ושמעליו ריחף איום הריסה ; אלעראקיב, שבאותה תקופה נהרס ונבנה מחדש כמעט על בסיס יומי ; וטוויל אבו ג׳רוואל, שנהרס ונמחק לחלוטין ושלא נותר ממנו זכר מלבד איזו בובה דמוית דחליל ואוהל ששימש את התושבים שהמשיכו לרעות את הצאן במקום . בוואדי אלנעם ראיתי את העבר של אלעראקיב, ובטוויל אבו ג׳רוואל את עתידו . כך שהפרויקט מתעד שלושה שלבים בקיומם של כפרים בלתי מוכרים : כפר על סף הריסה, כפר שנמצא בעיצומו של ההרס וכפר שהריסתו הושלמה . את הקרוון באלנעם עזבתי בסוף אוגוסט וחזרתי מותש לתל אביב . אך פרויקט תיעוד הכפרים הלא – מוכרים נמשך ומעולם לא נגמר . לאורך השנים נשארתי בקשר עם חיה נח, ומדי פעם בפעם נסעתי לנגב והתלוויתי אליה כדי להעביר סדנאות צילום יומיות בכפרים . בשנת ,2014 גיליתי אבזר למצלמה דיגיטלית שמשתמש בטכנולוגיית GPS למדידת נ״צ, אזימוט וגובה פני הים, ובהשראתו החלטתי לצלם ולמפות את כל הכפרים הבלתי מוכרים בנגב כדי להקים את ״הארכיון החזותי הבדואי״ . בשנתיים הבאות נסעתי לדרום כפעמים – שלוש בחודש כדי לצלם ולמפות את הכפרים הלא – מוכרים שתושביהם הסכימו לכך . לא בכל הכפרים הסכימו שאצלם . רבים חששו שבאתי לבצע מדידות מטעם השלטון . זו גם הסיבה שאת أراضيهم الأصلية . في أحد الأيام، زاره في بيته ابن أخيه الذي يعيش في شقيب السلام، إحدى البلدات البدوية التي أقامتها الدولة . نظر اليه جمعة وهو يمتطي حصاناًوقال بصوت خفيض : «إنه يركب الحصان مثل ابن المدينة»، ومن ثم عاد وكرر، مرة تلو الأخرى، «ممنوع أن نترك الأرض» . لم أعرف إن كان يرددها لي أم لنفسه . في المساء، كنت أجلس برفقة الشيخ عطية، والد جمعة، وصديقه موسى في الشِق ( مكان الضيافة ) . كانت هذه جلسة رجال فقط، وحتى الأولاد كانوا يتفرقون كي لا يضايقوا على حديث الرجال . شربت معهم القهوة والماء بكميات بينما تحدثا عن أسلوب حياتهم وعاداتهم . في الشِق قابلت «غير المعترف به» - تعرفت إلى منظومة قيمية مختلفة تماماًعما عرفته فيما يتعلق بالجيرة، التنقل، أسئلة الهرمية، الملكية، الاحترام والاخلاص . ربطهم بين مصطلحات مثل الملكية على الأرض، تعدد الزوجات والتقاليد تركني حائراً . كشخص غريب، حاولت ألا أتسرع بالحكم على الأمور، بل الإصغاء، والتعامل مع عدم قدرتي في بعض الأحيان على احتواء ما يقولونه، فلم أكن بمكانة تسمح لي بالمناقشة . بعد أسبوع من وصولي الى النعم، أدركت بأن لدي مشروع تصوير . خلال شهر آب، صورت فقط بالفيلم وسافرت مرة في الأسبوع إلى تل أبيب لتسليم الأفلام للتحميض . حصلت على ملفات الصور عبر هاتفي النقال، طبعتها بواسطة طابعة وعملت على كراسة الاسكتشات . ركزت على توثيق ثلاثة قرى غير معترف بها : وادي النعم، القرية التي سكنت بها والتي حلق فوقها خطر الهدم، العراقيب التي هدمت وبنيت من جديد بشكل يومي تقريباً، وطويل أبو جرول التي دمرت ومحيت تماماًولم يبقَمنها أي شيء يذكر باستثناء دمية تشبه الفزاعة وخيمة استخدمها البدو الذين استمروا برعاية الأغنام في المكان . في وادي النعم، رأيت ماضي العراقيب وفي طويل أبو جرول رأيت مستقبلها . من هنا، يوثق المشروع ثلاثة مراحل في حياة القرى غير المعترف بها : قرية على وشك الهدم، قرية في أوج الهدم وقرية تم هدمها . تركت الكارافان في وادي النعم مع نهاية آب وعدت منهكاً إلى تل أبيب، لكن مشروع توثيق القرى غير المعترف بها استمر ولم ينته حتى اليوم . بقيت طوال هذه السنين على تواصل مع حايا نواح وسافرت، بين الحين والآخر، إلى النقب ورافقتها لكي أمرر ورشات تصوير يومية في القرى . في عام ٤١٠٢، اكتشفت قطعة للكاميرا الديجيتالية تستخدم تكنولوجيا ال - GPS لتحديد الاحداثيات، السمت والارتفاع عن مستوى البحر، وبفضلها قررت تصوير ومسح كافة القرى غير المعترف بها في النقب * מושגים ושמות מובאים כפי ששמעתי אותם, במבטא בדואי لإنشاء «الأرشيف البصري البدوي» . في العامين التاليين، שמחליף את האות ק׳ באות ג׳ . בסוגריים מובאים השמות כפי שהם נכתבים בערבית .

הוצאת אסיה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר