|
|
עמוד:12
12 פתח דבר ושוב להגדיר את עצמו "נפיל" . כך בשיר "סלמנדרה" שכתב ק . צטניק במסלול הבריחה, ושהוכתר אז בשם אחר — פניקס . את חלקו נצטט כאן : בשבע משרפות בערתי ללא הפסק, במקום אחד, במשך שבע שנים [ . . . ] חרכה האש את בשר אחותי הצעירה [ . . . ] ואחותי בוערת, אחותי האהובה בוערת [ . . . ] פניה השקטים, השותקים והסובלים של אמי [ . . . ] דלקה אם, אמא בוערת . האבא נאבק כחסר דעה עם לשונות אש [ . . . ] להב אבי ובער כנר הבדלה דועך . כעת, עולם — זחלתי אליך מתוך האש, חיה של אש עם שבעה ראשים, מיליוני עיניים, עם הורא . כל השערים נפרצו מלפני, 4 אני פה, אני בת הסלמנדרה * * * מטרת קובץ מאמרים זה היא לשלות את ק . צטניק מתוך המיתוסים שנוצרו סביבו, לא מעט באחריותו שלו, ולחשוב מחדש על דמותו ועל יצירתו . החלק הראשון בקובץ עוסק באופן שבו ק . צטניק עיצב את שיח השואה במדינת ישראל, ואילו החלק השני בקובץ מציע קריאות חדשות ביצירתו . קובץ זה נפתח בהצגת הביוגרפיה שלו, עד כמה שניתן לפענח אותה, ובפירוט התחנות העיקריות בחייו . אחריה באים שני שערים . האחד מאגד חמישה מאמרים, הרצאה וריאיון, הדנים באופן שבו עיצבו ספריו של ק . צטניק את ראשיתו של שיח השואה בישראל . מאמרו של דן מירון עוסק במונח שטבע ק . צטניק, והוא הגדרתו של אושוויץ "פלנטה אחרת", מונח שהעמיק שֶבת בדיון על השואה . הוא גם דן בניגוד בין סגנונו של ק . צטניק ובין כתיבתו המאופקת של פרימו לוי המתארת את אושוויץ כמקום שבני אדם בנוהו ועינו בו בני אדם אחרים, הנמצא בפלנטה שלנו . מאמרה של נילי כהן מתמקד בתיאור של הסופר את משתפי הפעולה מקרב היהודים, ובייחוד חברי מועצות היהודים, 4 יחיאל שיינטוך, סלמנדרה : מיתוס והיסטוריה בכתבי ק . צטניק, ירושלים : כרמל, ,2009 עמ' 235 - 237 .
|
|