|
|
עמוד:14
14 נימר מורקוס כמה שנים שבהן גרו בכפר חיזקו תושביו את ידיהם, חלקו להם כבוד ורקמו עמם קשרים חברתיים שעברו בירושה לבניהם אחריהם . כאשר מצא סבי בכפרנו, כּפר יאסיף, כר נרחב יותר לפרנסה, עבר אליו עם משפחתו והשתקע בו . סבי עבד כחוצב, ובכפרנו המשיך לעסוק במקצועו כחוצב . הוא חצב בסלעים שבאדמת הטרשים של הכפרים ג'וליס וירכּא הסמוכים וסיפק אבנים לכל מי שהיה זקוק להם כדי לבנות את ביתו . בהיותו גבה קומה ובעל גוף עלה בידו להכריע את הסלעים באמצעות כלי עבודתו הפרימיטיביים : שאקוף, * מוח'ל, * * קורנס וטריזים לביקוע הסלעים . אביו, סבהּשל אמי, חכר את המעיין של הכפר ועבד לידו כמוכר מים . הוא היה שואב אותם מהמים העמוקים באמצעות דליי אנטיליה, שהיו קשורים בחבלים קלועים מענפי הסריס ( אלת המסטיק ) לגלגל אנטיליה, שאותו סובב פרד קטן . במים אלה היה משקה את תושבי הכפר ואת עדריהם . בתחילת שנות התשעים של המאה התשע – עשרה הזדמנה לסבי פרנסה בשפע, על פי אמות המידה של אותה תקופה, לאחר שקבוצת מיסיונרים אנגלים השתקעה בכפרנו . לדבריהם, הם באו להטיף לאמונה במשיח בארצו של המשיח . אחד מעשירי הכפר אימץ אותם ונתן להם חלקת אדמה רחבת ידיים כדי שיבנו עליה כנסייה של כת נוצרית חדשה, והוא היה ראשון המצטרפים אל הכת . נוסף לכנסייה, נבנו בה בתי מגורים לנשים שנמנו עם המשלחת, וכיוון שהן היו הרוב במשלחת מיסיונרית זו, נקראה חלקת בתיהן לאחר הקמתם "דאר אל – סיתאת" ( בית הגברות ) שהייתה לצד "דאר אל – כּניסה" ( בית הכנסייה ) . המשלחת הייתה זקוקה לאבני בנייה לשם הקמת הכנסייה ובתי המגורים, וחבריה פנו כמובן לסבי, שנודע במיומנותו, באמינותו וביושרו . * שאקוף - פטיש גדול מברזל לשבירת סלעים . * * מוח'ל - מוט המשמש כמנוף לעקירת סלעים ולהרמתם .
|
|