|
|
עמוד:11
חזק מהשכחה 11 העצובה בלחן של קינה נוגה ששרה אחותי הנערה, בתם הבכורה של אבי ואמי, הייתה אחד הדברים הראשונים שנחרתו בזיכרוני : " מ ב ע ד ל ש ע ר י צ א ה ה ל ו ו י ה ש ל מ ו ח מ ד ג ' מ ג ' ו ם ו פ ו א א ד ח י ג ' א ז י . * ב נ צ י ב ה ע ל י ו ן א ל ו ה י ה כֵּס נ ו ת ן ע י נ י ו , ו ג ו מ ל ל ו ו ל כ ל ח ב ר מ ר ע י ו " . מאוחר יותר נחרתה בזיכרוני לצד שיר זה התחלה של שיר זג'ל * * שהושר בפי האנשים באותם ימים : " ה ע י ד י , ה ו ה מ א ה ה ע ש ר י ם, ע ל א ש ר ק ר ה ב פ ל ס ט י ן . . . " והנה המאה העשרים מסתיימת, והיא עדיין מעידה ורושמת . . . * * * הייתי האחרון באשכול צאצאיהם של אבי, אליאס סמעאן מורקוס, ואמי, עדלה חנא אל – בּסיט, או במילים אחרות - בן הזקונים, כפי שנהגו האנשים לכנות את הילד הקטן ביותר במשפחה באותם ימים . קדמו לי בפירות האשכול שתי אחיות ואח . תנאֵי אותה תקופה לא אפשרו למשפחתי להתרחב למורת רוחם של הוריי, שכן המוות היה שותף לאנשים בצאצאיהם . ברבות הימים נודע לי שאמי ילדה אח שלישי, אך הוא נפטר כמה שבועות לאחר לידתו . עוד נודע לי שהיה לי גם אח רביעי שאמי הפילה בטרם נולד לאחר עבודתה בקציר באחד מימי יוני הלוהטים לא פעם נזכרה אמי באחי שחלה ומת, והיא הייתה נאנחת, מוחה דמעה אילמת ואומרת : "אלוהים נתן ואלוהים לקח, יהי שמו מבורך . " זאת הייתה אומרת באמונה שלמה . "אימא, למה אלוהים החזיר לעצמו את מה שהוא נתן בכזאת מהירות ? מה, המחלה שהמיתה את אחי יותר חזקה מאלוהים ? " הייתי שואל אותה בהיגיון של ילד תמים כל אימת שהעלתה * מוחמד ג'מג'ום ופואאד חיג'אזי – הוצאו להורג בתלייה על ידי הבריטים בכלא עכו בעקבות מאורעות ,1929 שכונו בפי הערבים "מרד אל – בּוראק" . חיבר את השיר המשורר נוח אבּראהים . * * זג'ל - סוג של שירה עממית מאולתרת בשפה המדוברת .
|
|