|
|
עמוד:10
1010 דוד קאסוטו שני עולמות ציבור . הכתוב מחבר בין זיכרונות, חומרי ארכיון, ומאמרים – שפורסמו במקורות שונים . שישה "רגעים" אלו, מלבד היותם פרטיים, שזורים בנקודות זמן משמעותיות בהיסטוריה של מדינת ישראל . קאסוטו, הן כאדריכל צעיר ומאוחר יותר אף כאדריכל בעל שם ומוערך מקצועית, מילא תפקיד בצמתים משמעותיים באופן ציבורי ופוליטי, כמשתתף מפתח בקביעת מדיניות, בפיתוח עירוני, ובעבודה עם מוסדות שימור, מתוך תחושת שליחות וכדי להבטיח שמורשת העבר תישמר ותועבר לדורות הבאים . שער : מחקר פותח בריאיון שנערך עבור ספר זה ; מהריאיון עולה דמותו של האדריכל החוקר : עיסוקו במחקר היסטורי - אדריכלי, חיבורו לעולם העיצוב האדריכלי, האנשים שהשפיעו עליו במהלך השנים, החוויות שעיצבו את חייו, ועוד . גם מתוך ריאיון זה עולה כי הכוח המניע את קאסוטו בעבודתו הוא תחושת הייעוד מחד גיסא ותחושת הזיכרון החזקה – במובן האישי והקולקטיבי מאידך גיסא . בהמשך מובאים שלושה מאמרים מאת קאסוטו עצמו, המבטאים את ה"עולמות" של המחבר . המאמרים נבחרו מתוך עשרות מאמרים וטקסטים שפִרסם קאסוטו בשפות שונות, במהלך השנים . רשימה מלאה של פִרסומיו הנבחרים מופיעה בסוף הספר . שני המאמרים, "הקונספציה של המבנה המקודש בעם ישראל" ו - "עתידין בתי כנסיות שבבבל שייקבעו בארץ ישראל – בעיית הגלות המתחסלת", נכתבו לרגל התערוכה "מבנה בית הכנסת בישראל תש"ח – תשנ"ג" ( ירושלים 1992 , אוצרת : ציונה שמשי ) . אולם, רק האחרון פורסם בקטלוג התערוכה . במאמרים אלה מפגין קאסוטו את המנעד התרבותי הרחב שלו, הנע בין בקיאות במקרא ובהיסטוריה של העם היהודי בימי קדם, דרך דקדוק באורחות החיים ובהלכי הרוח של הקהילה היהודית בתקופת הבארוק, ועד לאמנציפציה . קאסוטו נע בין מזרח למערב, בין קודש לחול, בין רוח לחלל בנוי, והוא מציג את תפיסתו לגבי עולם היהדות, חיי היהודי, עיצוב מקומו במרחב, יחסו לציווי 'זכור', ומעשה הזיכרון בפועל . המאמר "בתי הכנסת הקדומים של פירנצה" התפרסם באיטליה בשנת 1997 ומובא כאן לראשונה בשפה העברית . המאמר נולד כתגובה למחקרה של חוקרת ההיסטוריה של האומנות, פרופ' דורה לישה - בֶּמְפּוֹרַד ( Dora Liscia - Bemporad ) משנת 1986 . במאמר זה, עושה קאסוטו שימוש בכלי מחקר המשלבים קריאת מסמכי ארכיון היסטוריים תוך דיוק בשימוש בשפה האיטלקית וניתוח פיזי - אדריכלי של מבני בתי הכנסת הקדומים של פירנצה, כדי להעלות את דמותה של הקהילה היהודית בפירנצה לאורך התקופות ולשרטט את המבנים ששירתו את הקהילה הזו . לצורך המחקר, הוא נעזר בכתביו של סבו אומברטו מ"ד קאסוטו, שחקר, בין היתר, את חיי היהודים בפירנצה, ובכך הנכד מתחבר לפועלו של הסב, שהשפיע רבות על אישיותו ועל מהלך חיו של דוד .
|
|