|
|
עמוד:8
88 דוד קאסוטו שני עולמות וזיכרונם חיים בעבודותיו האדריכליות ומעשירים את עולמו היצירתי של האדריכל "איש פירנצה", כפי שהוא נוהג לכנות את עצמו . האדריכל, היסטוריון ומבקר האדריכלות היהודי - איטלקי, ברונו צבי ( Zevi ) , חוקר ומנתח את נוכחותם של אדריכלים יהודיים בעולם האדריכלות המודרני ושואל : "אם יהודי בוחר לעסוק באדריכלות, באיזה אופן הוא נשאר יהודי ? " זאת, בהיות מקצוע האדריכלות "שולי" בעולם היהדות . ( ראה : Bruno Zevi . Ebraismo e architettura , La Giuntina , 1993 , p . 72 ) . עיון בשאלה זו, ובחינת מסלולו המקצועי של דוד קאסוטו, משקפים בבירור את השימוש שהוא עושה באדריכלות ככלי להבעת חזון היהדות לפי תפיסתו, וכן למשמעות שיש להיותו בן לעם היהודי עבורו . למעשה, בסגנונו האדריכלי, מצטט קאסוטו אזכורים דתיים - תרבותיים אשר נובעים מעולמו האישי ומהרקע התרבותי שממנו הוא מגיע . תופעה זו מקבלת ביטוי כבר בעבודותיו המוקדמות, כגון תכנון ועיצוב בית הכנסת במשכן כנסת ישראל בירושלים ( עמ' 197 ) . במקרה זה, עיצב קאסוטו חלל תפילה המאופיין בשתי שורות מושבים הניצבים זה מול זה, ופונים אל הציר המחבר את הבימה עם ארון הקודש, כפי שנהוג בבתי הכנסת האיטליאניים . בבית כנסת זה מוצב גם ארון קודש שהובא מסורניה שבאיטליה, כחלק ממפעל שיזם ד"ר שלמה אומברטו נכון ( על פעילות זו ראה עמ' 200 ) . גם במחקרו התיאורטי ניתן להבחין בנקל כי עיסוקו של קאסוטו ביהדות איטליה ובמבני הקהילות היהודיות, וביניהם בתי כנסיות, מהווה חלק ניכר מגוף עבודות המחקר שלו, שבהן עסק במשך עשרות שנים ושליוו את פעילותו המקצועית כאדריכל מתכנן . מחקרו התיאורטי מקיף היבטים רבים של הומניסטיקה יהודית . מבנה הספר הספר מחולק לשני שערים המייצגים את עולמות העשייה של קאסוטו : אדריכלות ומחקר . את אלו מקדים פרק פתיחה, ומסכם חלק המוקדש לקורות חייו ולרשימת מאמרים ופרויקטים נבחרים . פרק הפתיחה עוסק בניתוח "העולמות" של דוד קאסוטו בשני חיבורים מקוריים שנכתבו למהדורה האיטלקית, ומובאים כאן בתרגום לעברית . בחיבור הראשון מזמין אותנו האדריכל והיסטוריון האדריכלות פרנצ'סקו טאורמינה ( Francesco Taormina ) לחשוב כיצד יש לקרוא ולפרש את עבודתו של קאסוטו, לאור מגוון תחומי העניין וגוף העבודות, המעשיות והמחקריות, שמציג קאסוטו . לתפיסתו,, שילוב תכונותיו של קאסוטו לא הפכו אותו לאדריכל "אקלקטי", אלא לאדריכל מחונן ובעל יכולת יוצאת דופן להיענות לדרישות של כל פרויקט אדריכלי, לא מתוך תחושה של צייתנות, אלא מתוך התאמה לייחודיות הפונקציונלית של הפרויקט ותוך מתן ביטוי למסורת יהודית קוהרנטית ולייחודיות הנורמות שלה, המתורגמות לחדשנות מורפולוגית .
|
|