|
|
עמוד:14
14 | סוגות בספרות הפופולרית נקודת המוצא היא ההבחנה הדיכוטומית בין ספרות לבין ספרות פופולרית, שהוצדקה על ידי שורת גישות ותפיסות . לאחר שאדון בכל אחת מהן, אציע לשלבן במסגרת שאינה מבוססת על דיכוטומיה, אלא רואה את הדיון בספרות הפופולרית כחלק מדיון כללי במקומם של ממדי ההפקה, התוכן וההתקבלות בקביעת המשמעות והמעמד החברתי של ספרים . כחלק מכך יידון גם מעמדו של הספר בחברה עתירת המדיה של ימינו . על ספרים ועל חוצצים "אל תקנה לי ספרים, כבר יש לי ספר" . הלצה זו של כוכבת הקולנוע האמריקנית ג'ין הארלו משמשת את האינטלקטואל וחוקר הטכנולוגיות ג'ושוע מאירוביץ ( ,2014 עמ' 80 ) כדי לחדד טיעון בדבר גוויעתו של הספר . הספר, כפרט המסמן את הכלל, הוא מייצגה של התרבות המערבית בכללותה, והקינה על התמעטות הקריאה מלווה את התרבות המערבית זה כמאה שנים, כבר מעידן הטלוויזיה . אך לא רק על הירידה בקריאת ספרים מקוננים המבקרים המבכים את "מות הספר" כמדיום, אלא גם על הירידה באיכותם . לטענת המבקרים, מסחור הפנאי הוביל בין היתר לדעיכת ההפקה והצריכה של ספרי איכות חדשניים ומעמיקים . אלו פינו את מקומם לספרים שהם "פופולריים", מושג שהפך בפי אותם מבקרים למילת גנאי ולמסמן של רדידות ושטחיות . אפשר לזהות שני היבטים מרכזיים בטענות כלפי ספרות פופולרית . ההיבט הראשון הוא שספרות פופולרית ( לעומת סרטים פופולריים למשל ) בדרך כלל נעלמת מהר מהמדפים ומהתודעה, שכן היא מודפסת במהדורות קטנות ובהפקות זולות, ללא כוונה להדפסה חוזרת . ההיבט השני הוא כי בספרות שבכל זאת נשארת ונמכרת לציבור רב המוץ מן הבר, ואם כבר ראוי שתיוותר ספרות פופולרית, הרי שעליה לתפקד כ"חמורו של משיח" ולאפשר, באמצעות ההכנסות שהיא מביאה, לסייע לתעשייה להוציא לאור יצירות מופת מקוריות או מתורגמות . במחקר הפנאי שנערך בישראל בשנות השמונים של המאה ה - ,20 תקופה שבה הטלוויזיה הפכה בהדרגה לחלק בלתי נפרד מחיי היום - יום של אזרחי ישראל, נמצא כי כמות קוראי הספרים נותרה יציבה ולא נפגעה עקב כניסתה של הטלוויזיה, וזאת, לפי הסבר החוקרים, בשל הצרכים השונים שממלאים הטלוויזיה מכאן וספרים מכאן ( כ"ץ ואח', 2000 ) . בעידן הדיגיטלי זכה הספר דווקא לתגבור בדמות הספר הדיגיטלי . עם זאת, ספרים ממשיכים לצאת לאור בדפוס והנייר
|
|