|
|
עמוד:7
דבר העורכים | 7 בעשור השני של המאה ה - 21 התעצמה תעשיית התרבות בנפחה ובמשמעותה הכלכלית יותר מבכל זמן אחר בהיסטוריה האנושית . בד בבד עם התגברות הייצור של תוצרי תרבות, הלכו והשתכללו הזיקות שבין הספרות הפופולרית לבין תעשיות המדיה . מדי יום מופיעים עיבודים קולנועיים וטלוויזיוניים ליצירות פופולריות, כולל מתרבויות ומשפות שהאוזן המערבית לא נפתחה אליהן בעבר . הספרות הפופולרית הפכה כר לטרנסמדיה, מושג המתאר נרטיב שמסופר על ידי מגוון פלטפורמות . כל מדיום מעניק ליצירה איכות נוספת ושונוּת, ומכאן שההתלכדות מייצרת שלם הגדול מסך חלקיו, וכן מרחיבה את הקהל . אף שהמושג קשור לעיבודו של סיפור לאמצעי מדיה שונים כגון משחקי מחשב, סדרות רשת וחוברות קומיקס, הרי שהאינטנסיביות שבה מנוידים תוצרי הספרות הפופולרית לתאגידי טלוויזיה כמו נטפליקס ו - ,HBO נראית לנו כתופעה החורגת מהמראה השגור והמוכר של עיבוד קולנועי ליצירה ספרותית . סיפור מצליח הופך ליצירה פולחנית, מרובת רבדים וקהלים . כאן ניכרת העוצמה של הספרות הפופולרית . אין מדובר רק בהיכרות חוזרת עם היצירה, כי אם בהתוודעות לתפיסות חברתיות, לעיתים מאתגרות ולעיתים כאלו ש"מכשירות" את הלבבות לקראת שינוי חברתי . בקובץ זה נראה את מופעי הגדולה של כל אחת מסוגות הספרות הפופולרית, תוך שילוב בין חדשנות סוגתית, שאיפה של היוצרת או היוצר לבסס קול ייחודי ובמקביל הישענות על תבניות חוזרות וחתירה להגיע לקהלים רבים . נבחן את כוחה של הספרות הפופולרית ואת השפעתה הניכרת והגוברת הן על מדיומים מקבילים והן על השיח החברתי והתרבותי . סדר הפרקים כמעט לכל אחת מן הסוגות הפופולריות יש שורשים בספרות הקאנונית . כך למשל ג'יין אייר יכולה להיחשב כאם הרומן הרומנטי, ודרקולה כאבי ספרות הערפדים . הפרק הראשון, המציע תשתית מושגית לבחינת הסוגות, דן במושג הסוגה, תוך התייחסות לנקודת הזמן שבה התחילה האנושות למיין את הכתיבה ולאופן שבו נקבע המיקום הרם או השפל של סוגה זו או אחרת בשדרה המעמדית . נקודת המוצא של המבוא המושגי היא ההבחנה בין ספרות "טובה" לבין ספרות פופולרית . דוד לוין עוסק בשאלת מעמדו של הספר בחברה עתירת מדיה ושואל אם הפופולרי מכלה את תרבות הספר, מהו בכלל אותו פופולרי ואם מדובר במילת גנאי . הפרק סוקר ומדגים כמה גישות לדיון ביצירות פופולריות,
|
|