|
|
עמוד:14
שיעורים בקולנוע 14 הקולנוע הישראלי החדש כמו גם הישן . הנבואה שלי דאז התגשמה : הסרטים החדשים היו למגדלור שמאפשר לנו להעריך מחדש גם את הקולנוע הישראלי של פעם . פורסמו ספרים וכתבי עת ( כמו קולנוע 2016 של פורום מבקרי הקולנוע בישראל ) , נוצרו סדרות טלוויזיה ( כמו חגיגה לעיניים של יאיר רוה, נואית גבע ואריק ברנשטיין ) , הופקו אירועים מיוחדים, רטרוספקטיבות ועוד . גם אופן הדיון של המבקרים בסרטים הישראליים השתנה . עלייתם של בלוגים לקולנוע מאפשרת דיון רחב יותר באסתטיקה של הסרטים ; דור חדש של מבקרים מבקש לדון לעומק בסרטים המקומיים ולא להסתפק באמירה "אהבתי / לא אהבתי" ; גם סגנון הראיונות עם יוצרים בתקשורת דומה לעתים יותר לזה המופיע ב קרחונים בארץ החמסינים . דוגמה לכך היא השיחה שניהל שני קיניסו עם הבמאית טלי שלום עזר . קיניסו נער בן 19 ( היום כבר בן 21 ) משדרות, איש קולנוע בתחילת דרכו שהתאהב ב פרינסס והחליט לראיין את הבמאית . הבלוג "סריטה", בניהולו של אורון שמיר נתן לו במה לפרסום השיחה . כשקראתי את הטקסט של שני נדהמתי . איך נער צעיר כמוהו מסוגל לשאול שאלות עמוקות כל כך, להתעניין ברגישות כזאת בשפה הקולנועית, ומשם להגיע עם הבמאית לדיונים מורכבים על הטבע האנושי ? פניתי אליו מיד אפוא והזמנתי אותו לשלב את הטקסט בספר . הצעתי לו שנערוך את הטקסט יחד, נרחיב אותו, ושבמקום שיחה שלי עם טלי שלום עזר, נפרסם את זו שלו . הטקסט של שני מבטא לתחושתי את המגמה החדשה והמבורכת הזאת של התייחסות רצינית יותר לקולנוע הישראלי . אני מרשה לעצמי להאמין שסוג השיח הקולנועי שניסיתי לפתח בספרי הקודם — שאותו קרא שני — השפיע וחלחל אליו בדרך זו או אחרת . עם זאת, ברור לי
|
|