|
|
עמוד:13
13 הקדמה שהדרכתי באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת חיפה, באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת ספיר התוודעתי, דרך סטודנטים, אנשי סגל ופקידי ממשלה, למגוון סכסוכים ומחלוקות מהעת הנוכחית . בשנות עבודתי כמגשרת בסוגיות של מדיניות ציבורית ראיתי איך תקופות של קיטוב פוליטי חריף מפנות את מקומן ללכידות חברתית שהפיחה חיים מחודשים בקהילות . כולי תקווה שהספר הזה יספק תובנות חדשות שיעזרו למגזרים השונים והשוקקים של החברה בישראל לבנות גשרים מעל הפערים ביניהם ועל פני ים הערכים והחזונות המנוגדים בנוגע לדמותה הראויה והרצויה של מדינת ישראל . אני מאמינה שפסיפס מלוכד שישלב את מגוון פיסות האמת המתקיימות בישראל יכול להפוך למקור כוחה ולשמש בסיס איתן לעתיד בר קיימה . לא אחת אני חושבת על השבט שלנו, העם היהודי, כהוויה שהיא מעין פסיפס פועם ותוסס ; ישות שמפיצה אור פנימי, ובתוכה זרימה מתמדת של אנרגיות מגוונות, פנימה והחוצה . לעתים הזרימה עדינה ולעתים סוערת, ומדי פעם היא גם דוקרת . בימים קשים אלה אני חשה את כאבנו העמוק . ועם זאת, מבעד לדמעות, אני יודעת : הווייתנו, שנולדה מתוך להט קדום, עמדה בפני אתגרים כאלה בעבר ותוכל להם גם בעתיד . תודה מקרב לב לניצה נבון ולארנה ברדיצ'ב לב על תמיכתן ומאמציהן להגיש את הספר הזה לקוראות ולקוראי העברית, לבן ורד ולשאר הצוות בהוצאת מטר על הגשמת הרעיון הלכה למעשה, ליואב כ"ץ ולמרים קוץ על התרגום היפהפה, לזהר כוכבי וליופי תירוש על תרומתם לתרגום ההקדמה ולרן קוטנר על התובנות המקצועיות והתמיכה המתמדת .
|
|