|
|
עמוד:13
13 רשת של סטיות ( עיתונות, טלוויזיה וכולי ) בתהליך זה, התמקדנו גם ברשת האלקטרונית הדיגיטלית ( בעיקר באינטרנט ) , שבה השיח הציבורי נגיש, טעון ודינמי יותר בהשוואה לאמצעי התקשורת המסורתיים . קהל הגולשים הוא שמפעיל את הרשתות הווירטואליות ופועל בהן . ההתמקדות ברשתות אלה מאפשרת לבחון ולנתח את תגובתם של אמצעי התקשורת הדיגיטליים, האלקטרוניים, הלווייניים והגלובליים, שבחלקם הנרחב הופכים בישראל של המאה ה – 21 לתקשורת מגויסת, המשקפת תפיסות ופרשנות של מגזרים מובחנים ואקטיביים כמו גם את הלכי הרוח של קהל הצופים . קהל זה לא רק שאינו צופה מהצד במתרחש, אלא הוא גם ממלא תפקיד פרו – אקטיבי ( בלוגרים, תגובנים, מנהלי פורומים ועוד ) ומשקף באמצעות תהליכים - שהם לעתים אותנטיים, ספונטניים, בלתי מפוקחים ובלתי מתווכים ( אך גם צרים, בוטים, רגשיים וחולפים ) - את תגובתו ואת פרשנותו לסוגיות חברתיות בישראל הקשורות בין השאר במין, בהשקפות דתיות ובסוגים שונים של אלימות . הפרקים בספר יעסקו בניתוח תוכן של הנרטיב הישראלי המשתקף בתגובות החברה לסטיות ולבעיות חברתיות, ובניסוח הטענות וטענות הנגד כלפיהן בקרב קבוצות שונות בחברה . התגובות שחקרנו ממוקמות על רצף שבקצה האחד שלו עומד הניסיון ליצור פאניקה מוסרית, ובקצה השני הניסיון למזער ולהכחיש את הסטיות ואת הבעיות החברתיות . הסוגיות של סטייה חברתית יידונו בהקשר הרב – תרבותי של החברה הישראלית, שבה קבוצות בעלות נטייה מוסרית מסוימת, כגון יהודים חילונים, מזדהים עם סטיות חברתיות או מתכחשים להן באופן שונה מזה של יהודים אורתודוקסים וחרדים, למשל . טיעוניהם מנוסחים לשם חידוד זהותם העצמית וכדי לחזק את עולמם המוסרי אל מול עולמות מוסריים חלופיים .
|
|