|
|
עמוד:12
12 גבריאל קאבאליון | אפרת שהם וטענות בדבר אופיין של בעיות חברתיות אלה בחברה הישראלית בת – זמננו . ניתוח תופעות אלה מסייע לחשוף דפוסים, ביטויים אופייניים, מוטיבים, סגנונות, מודלים ומסגרות המולידות רטוריקה ייחודית לתרבות מקומית, בדומה להתבוננות במשאבי תרבות מקומיים אחרים ( 88 – 87 : 1999 Best ) . נקודת מוצא תיאורטית אנו מאמצים בספר את המודל המתון של תיאוריית ההבניה החברתית . תיאוריה זו מניחה שרוב התופעות החברתיות אכן קיימות, אבל ההמשגה שלהן היא פנומנולוגית . משמעות הדבר היא שהתוויות והמשמעויות הנוגעות לתופעות של סטייה חברתית, דפוסי התגובה של החברה אליהן והסיבות להתמקדות בהן מושפעות מנקודת המבט של הקבוצה או השחקנים הפועלים בחברה נתונה ( 1969 Blumer ) . לעתים קרובות אלה מכתיבים שיח שליט בדיון על סטיות ותופעות אלה . השיח משמש להסבר סיבתי, מציע פתרונות רצויים ומשתיק דרכי פרשנות אחרות . מחקרים שבחנו תהליכים של הבניה חברתית מילאו תפקיד מרכזי בהגדרתם של המושגים תגובת יתר ותת – תגובה לבעיות חברתיות . התת – תגובה מאפשרת למזער היבטים סוטים של התנהגויות אישיות וחברתיות ( Molotch 2007 : 101 – 102 ; Welch 2006 ) או להכחיש את קיומן של קבוצות שוליים מוחלשות, ללא קול ונראות חברתית ( אמיר 2012 ) . במקרים רבים גם ההשתקה של בעיות חברתיות, ההתעלמות מהן וההכחשה שלהן הן חלק חשוב בהבניית המציאות החברתית . מכאן שבתהליך ההבניה של המציאות המוסרית, הנעלם נוכח לא פחות מהקיים . חקרנו את תהליך ההבניה של תופעות כבעיות חברתיות והכחשתן של אחרות בעיקר באמצעות ניתוח של אמצעי תקשורת המונים . לפיכך נוסף על עיסוק במקומם ובתפקידם של אמצעי התקשורת המסורתיים
|
|