|
|
עמוד:13
תורת המלאכים בתרגומים הארמיים לתורה 13 7 השימוש שהתרגומים עושים של המתרגמים לטקסט המקראי, 8 זיקתם אלו לאלו, היחס של במדרשי האגדה ויחסם להלכה, תַּרגוּם אוׂנְקְלוֹס ( להלן : ת"א ) ליתר התרגומים, תרומתם לפרשנות היהודית לדורותיה, ועוד שאלות כיוצא באלה . ענף מתפתח במחקר התרגומים הארמיים הוא העיסוק בעולם האמונות והדעות המשתקף בהם . התרגומים הארמיים מבוססים על מערכת אמונות ודעות מתחומי המחשבה והאמונה הדתית, אך על פי רוב היא אינה גלויה ובהירה ומעמידה קשיים בדרך לחשיפתה . שכן תפקידו הראשוני של המתרגם הוא להעביר את הטקסט מכלי לכלי, ורק עם השלמת תפקיד זה יוכל לתלות בפסוקי המקרא את מערכת דעותיו . הקשיים העיקריים העומדים לפני המבקש לגלות מערכת זו נעוצים בגורמים שיפורטו בסעיפים שלהלן : א . שיטתו הספרותית של המתרגם . כמו בספרות המקרא כך בתרגומים אין המתרגם מרצה את דבריו באופן שיטתי . לכן כדי לעמוד על התמונה השלמה יש לעקוב אחר הנתונים המפוזרים ביצירה כולה ולחברם לכדי תורה אחת . לעתים יובאו הדברים באופן מתומצת ביותר, ברמיזה, ולעתים תורחב היריעה . פעמים יובא הרעיון בזיקה לפסוקים המקראיים העוסקים בנושא הנדון ופעמים יובא בהקשר בלתי צפוי . ב . התרגומים עברו כמה וכמה ידיים של מעתיקים עד שהגיעו אלינו, ואלה הוסיפו את דעתם, שלא תמיד עלתה בקנה אחד עם דעת המתרגם המקורי . בכך ערמו קושי נוסף על הבנת מערכת הדעות של המתרגם . 7 . אברהם גייגר, המקרא ותרגומיו בזיקתם להתפתחותה הפנימית של היהדות , ירושלים : מוסד ביאליק, תש"ט, עמ' 149 - 271 . 8 . לדוגמה ראו ישעיהו מאורי, "על יחסו של תרגום התורה המיוחס ליונתן בן עוזיאל למקורות ההלכה", תעודה ג ( תשמ"ג ) 235 - 250 ; אביגדור שנאן, אגדתם של מתורגמנים , ירושלים : מקור, תשל"ט .
|
|