|
|
עמוד:12
יעקב אזואלוס 12 התרגום ( "טקסט היעד" ) . מכיוון שהתרגום יועד במקורו לציבור 4 הרי שבדיקת המסרים שהועברו הרחב שפקד את בית הכנסת, על ידי התרגום לציבור זה בשפתו ובמושגיו, שהם חלק מהווייתו ומעולמו התרבותי, תבהיר את השאלות ואת התהיות שניסרו בחלל בית הכנסת ובעולמם של הפוקדים אותו, וכן תבהיר את הדרך שבה הבינו את התורה . ספר זה מתמקד בתרגומים הארמיים לתורה בלבד, טקסטים שזיקתם לעולם בית הכנסת ברורה ויש בהם ביטוי מובהק לעולמם של באי בית הכנסת . קבוצת תרגומים זו היא קורפוס שלם הראוי לבדיקה כמִגבש אחד שלם, על אף היותו מורכב מטקסטים שמוצאם מתקופות שונות, שתורגמו במגוון 5 ראייה שלמה של התמונה דרכים המשקפות תפיסות עולם שונות . המקראית כפי שהיא משתקפת בתרגומים מחייבת להשוות בין כל התרגומים ולהבחין בין תרגום אונקלוס, שעיצובו הסופי בבבל, 6 ובין יתר התרגומים הארמיים לתורה ( הקרויים ארץ – ישראליים ) . המחקר העוסק בתרגומים הוא רב – פנים, ועם הנושאים שבהם הוא נוגע נמנים אלה : נוסח המקרא המשתקף בתרגומים ; גישתם 4 . שם . וכן אביגדור שנאן, מקרא אחד ותרגומים הרבה , תל אביב : הקיבוץ המאוחד, ,1993 עמ' 19 - 36 . 5 . יחזקאל קויפמן, תולדות האמונה הישראלית , תל אביב : דביר וירושלים : מוסד ביאליק, תשט"ז, עמ' 232 - 233 : "אמנם התרגומים הארמיים נשתנו במשך הדורות, ויש הבדל בין שכבה לשכבה ובין ספר לספר, אבל אם אנו חפצים לעמוד על רוח התקופה עד כמה שנתבטאה בתרגומים עלינו לראות את כל הספרות הזאת כחטיבה אחת וללמוד מכל שכבותיה" ( הדגשה שלי ) . 6 . על התהוות התרגומים בבבל ובארץ ישראל ראו דב רפל, תרגום אונקלוס כפירוש לתורה , תל אביב : הקיבוץ המאוחד, ,1985 עמ' 7 - 17 . סקירת הדעות השונות באשר לעיצובו ולמקום מוצאו של ת"א ראו יהודה קומלוש, המקרא באור התרגום , תל אביב : אוניברסיטת בר אילן, דביר, ,1973 עמ' 26 - 29 .
|
|