מבוא ים עצוב

עמוד:14

14 חגי ארליך תחת רעמסס השני "הגדול" ותחת פרעה נְכוֹ השני, ונמשכו על ידי הכובש הפרסי הגדול דריוֶוש הראשון ( 522 - 486 לפני הספירה ) . היו גם ניסיונות, ואולי הצלחות, נוספים . תבליטים במקדש המלכה הפרעונית חתַשְפּסוּת ( 1458 - 1478 לפני הספירה ) הנציחו משלחת מצרית המביאה עצי מור בספינות מארץ פּוּנט האגדית שבים 1 האדום ( בסומאליה או אריתריאה של ימינו ? ) . האיש שיזם וקידם בפועל את כריית תעלת סואץ המודרנית היה המהנדס והדיפלומט פרדיננד דה-לֶסֶפּס ( שלזכותו נזקפת גם תחילת חפירתה של תעלת פנמה במרוצת הימים ) . הכרייה החלה ב- 25 באפריל 1859 ונמשכה כאמור עשר שנים . התכנון, הפיקוח, קידום הטכנולוגיות החדשניות ועיקרי הביצוע נוהלו על ידי חברה בין-לאומית בראשותו של דה-לספס, אך את רוב החפירה עשו איכרים במצרים תחת משטר קשוח של גיוסי כפייה . בכל רגע נתון בשנים 1859 - 1869 הועסקו בחפירה כ- 30,000 איש, ורובם עשו זאת בידיהם ממש . חלק מהעבודה, בייחוד בשלביה הראשונים, היה איסוף גושי בוץ, המתנה להתייבשותם והעלאתם ברגל לשפת התעלה . הצייר הצרפתי נרקיס בֶּרצֶ'ר, שנשכר על יד דה-לספס להנציח את מפעל החפירה וששהה באתרי החפירה מנובמבר 1861 עד מארס ,1862 השאיר את התיאור הבא : בקרקעית החפירה הזאת, המתרחבת כל יום [ . . . ] עובדים אנשים בהזזת עפר עם מקושים . הם מעמיסים באתי חפירה את העפר על סלים, אשר יש להרימם למרומי החפירה [ . . . ] בוודאי, לאדם אחד עם את חפירה או עם סל על כתפו אין הרבה משמעות . אבל יש להכפיל יחידת אדם זאת ב- ,20,000 ולהכפיל את המספר הזה במספר החפירות שנראה עד האופק [ . . . ] כוורת זאת, אין-ספור הנקודות האנושיות הנעות ללא הפסק, מהווה חיזיון שלא ישאיר באדישותו איש, ויהא קר רוח ככל שיהא [ . . . ] צבא אדירים זה של 2 עובדים, המון זה, יוצר חיזיון מרגש ביותר .

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר