|
|
עמוד:13
הקדמה | 13 לצורך הבהרה, כגון למה הכוונה ? שאלות שבוחנות את ההנחות, כגון מה ניתן להניח במקום זאת ? שאלות שבוחנות את הסיבות ואת ההוכחות, כגון מה יכול לשמש כדוגמה ? שאלות לגבי נקודות מבט ופרספקטיבות, כגון באיזו דרך אחרת אפשר להסתכל על זה ? שאלות שבוחנות את ההשלכות ואת התוצאות, כגון אילו הכללות ניתן להפיק מזה ? שאלות לגבי שאלת מחקר שמציבים, כגון מה מקומה ומשמעותה של השאלה הזו ? ( 1992 , Paul ) . במילים אחרות, זהו ליבו של החינוך המשחרר, על פי פריירה ( שור ופריירה, תש"ן ) , אידיאולוג, חוקר ואיש חינוך ברזילאי ( 1921 - 1997 ) , שפעל רבות למען הפצת האוריינות וההשכלה בקרב ציבור רחב שלא ידע קרוא וכתוב בשנות השישים עד התשעים של המאה ה - ,20 בברזיל ובעולם כולו . "החינוך המשחרר", לדבריו, "הוא ביסודו של דבר, מצב של למידה שבו המורה ותלמידיו, שניהם כאחד, מהווים קהילה של לומדים ולומדות, קהילה של סובייקטים החושבים ביחד, למרות ההבדלים ביניהם" ( עמ' 7 ) . הדגש הוא אפוא על כך שמדובר במצב של הוראה - למידה שבו המורה ותלמידיו הם קהילה של לומדים ולומדות החושבים ביחד . בקהילה זו תפקיד המורה הוא "להעביר את התלמיד את הכביש" באמצעות דיאלוג, שהוא מצב שבו בני אדם נפגשים כדי לחשוב בצוותא על המציאות שלהם, על התהוותה ועל עיצובה . הדיאלוג מסייע לחשוב יחד על אודות הדברים שיודעים ועל אלה שאין יודעים, ולפעול מתוך עמדה ביקורתית לשינוי המציאות . עם זאת, המצב הדיאלוגי מחייב היעדר סמכותיות ומזַמֵן עוצמה וכוח לתלמיד . צעד ראשון בחינוך הדיאלוגי המשחרר, טוען פריירה ( 2016 ) , הוא הכרה בזהותנו, הכרת הווייתנו בפעילות שבה אנו מתנסים, הכרת האופן שבו אנו פועלים, חושבים, מדברים בשפה מסוימת . עלינו כמורים וכמנחים לשים בצד את חוסר הסובלנות, הוא טוען, המתבטא בהנחה המוטעית שהדרך שלנו "להיות" אינה רק טובה, אלא טובה יותר משל אחרים השונים מאיתנו . נקודת המוצא שלנו כמורים או כמנחים היא לדעת שחינוך הוא פרקטיקה פוליטית בסופו של דבר, ועלינו לדעת מה מתרחש בעולמם של תלמידינו, להכיר את חלומותיהם, את שפתם, מה הם יודעים ואיך הם לומדים . ההבנה והידע של התלמידים והתלמידות יהיו מעמיקים יותר ככל שנצליח יחד לחבר את המושגים העולים בחוויה הבית ספרית, למושגים השייכים לעולם היום - יומי שלהם, כלומר נצליח להכיר את המציאות שלהם ולהעצים אותם ואת הלמידה שלהם דרך מציאות זו ובאופן הבנייתי ומתפתח . בהקשר זה, טוען פריירה, "קריאת העולם קודמת לקריאת המילה" ( פריירה, 2016 , עמ' 41 ) . ובמילים אחרות, מעשה הלמידה נושא בחובו גם את מעשה
|
|