|
|
עמוד:11
הקדמה | 11 הפרק השלישי, המשוב בהנחיה, מתאר בהרחבה את גורם המנחה וההנחיה המוצג ברקע התאורטי, ומוסיף לתפיסות המוצגות בפרק השלישי את נקודת המבט של מנחים באקדמיה על סמך ראיונות שערכתי איתם . הפרק הרביעי מתמקד בסדנת התזה המלווה את תהליך המחקר במסגרת התואר השני, זאת כהדגמה לגורם המוסדי - מחלקתי שהוא חלק מתהליך ההנחיה . בפרק מודגשים תהליכים בהבניית זהות החוקר בהיבטים האלה : התפתחות עצמית כחוקר וככותב, מהלכים במחקר, שיתופיות וחלוקת ידע בין המשתתפים בתהליך ההנחיה ( סטודנטים בינם לבין עצמם ועם מנחים ) . זאת על סמך איסוף קבוע של נתוני סדנת התזה שהנחיתי במהלך שנתיים במסגרת תפקידי כמרכזת מסלול התזה באחת מהמכללות לחינוך . הפרק החמישי, מסע ההנחיה, מדגים סיפור מקרה של הנחיה מזווית הראייה של מנחה ותיקה באקדמיה, פרופ' אילנה מרגולין, על בסיס תפיסתה הקונסטרוקטיבית, היוטגוגית . הפרק מתמקד בתהליך ההנחיה של עבודת תזה של סטודנטית לתואר שני שבחרה לחקור את סביבת עבודתה באמצעות מחקר פעולה, ובקשר של מודל ההנחיה לזהותה המקצועית והמחקרית של המנחה . בסופו של הפרק מציגה מרגולין את מודל ההנחיה על פי תפיסתה וכפועל יוצא של מקרה ההנחיה המתואר . הפרק שישי, להנחות – פדגוגיה של הנחיה, מסכם נקודות מרכזיות בהנחיית עבודת מחקר לנוכח מה שהוצג בספר ובמטרה לעגן את תפיסת ההנחיה של עבודות מחקר . פרק זה פונה לקהל יעד של מנחים במסגרות הנחיה שונות באקדמיה, בעיקר בתואר שני בהנחיית עבודות גמר ועבודות תזה, מתוך הגישה ש"הנחיה היא הנחיה היא הנחיה", בין שמדובר בהנחיית עבודת מחקר מתקדמת או בהנחיית עבודת מחקר מצומצמת . המיקוד בספר זה הוא בתפיסה שהנחיה היא דיאלוג, ברוח הפדגוגיה המשחררת ( שור ופריירה, תש"ן ) . אין מנחה ללא מונחה, אין הוראה ללא תלמיד, אין האחד בלי האחר . נשאלת אפוא השאלה מה מקומו של המנחה בקידום המחקר והכתיבה בקרב סטודנטים ? איזו למידה מתפתחת אצל הסטודנט מתוך הדיאלוג הזה שבין מנחה לבין מונחה ? על כך בתת - פרק הבא המציג את תפיסת החינוך המשחרר באמצעות המטפורה של חציית הכביש והתייחסות אל המנחה כאל אַפשר ( facilitator ) , ובמילים אחרות, כמי שמסייע לסטודנט "לחצות את הכביש" מה"שָם" שלו ל"כאן" של המרצה - מנחה ולהֶקשר שהסטודנט פועל בתוכו באקדמיה .
|
|