|
|
עמוד:10
10 שהמטפלת אמרה לחלק לכולם, “כי בקיבוץ אין רכוש אישי״ . לכן אמרתי לילד מהגולה שאני מרשה לו להחביא, אבל שיידע שזה לא מעשה קיבוצי, שכאן צריך לתת לכולם כל מה שיש לך . והוא שאל שוב אם הוא צריך לתת גם משהו שאימא שלו נתנה לו ואמרה לו לשמור, ואני ראיתי שהעיניים שלו כבר מתחילות לדמוע . אמרתי לו שלא, שגם אני לא נתתי את הסוכריות שסבתא שלי הביאה לי, והראיתי לו איפה להחביא . הילדים “ מהגולה״ לא הגיעו היישר לבית הילדים אלא הוכנסו קודם ל״קרנטינה״, או ל״איזולציה״, כך כינו בנען את הבידוד במרפאה . רק אחרי שנוכחו לדעת שהם לא חולים במחלה מידבקת הרשו להם לעבור לגור בבית הילדים . גם כשאני הגעתי לנען הכניסו אותי ל״איזולציה״ . לא התנגדתי כי הייתי שם יחד עם אימא . עתה, כשאני נזכרת באיזולציה בנען, אני חושבת על עפרה, שהייתה רק בת שנה ורבע כאשר הועברה . תינוקת לבד בבית החולים למחלות מידבקות בפרדס כץ . בלי אף אדם שאהבה . השמועה שלילדים הייתה גזזת ומחלות מידבקות נוספות התפשטה בקיבוץ די מהר . אימא הביאה מסרק ואמרה למטפלת לסרק אותי רק במסרק הזה . אבל כשאימא באה בצהריים היא ראתה שהמטפלת מסרקת אותי במסרק של כולם . אימא צעקה על המטפלת ואמרה לה להתבייש, שלמרות שיש כאן גזזת היא מסרקת את הבת שלה במסרק הציבורי . “מה עשית עם המסרק האישי שהבאתי לך ? ״ שאלה . “זרקתי אותו לפח״ ענתה המטפלת . אימא המשיכה לצרוח על המטפלת, ואימא שלי אף פעם לא צרחה על המטפלת או על אף אחד, ואחר
|
|