|
|
עמוד:14
14 אביבה זריהן ויזמן | חיה קורן | צבי איזיקוביץ' שבעקבות הפגיעה מבעלה היא בוגדת בו חזרה עם חבר מתקופת הצבא . עכשיו, לאחר שהיא מרגישה שהחזירה לבעלה, היא יכולה לסלוח לו" ( שיחה בין שתי חברות ) . "אחרי שנים שהתנתקתי מכל מה שהיה קשור לילדות שלי והשקעתי כדי לקדם את עצמי מבחינה אישית ומקצועית יכולתי שוב להכניס את אמא שלי לחיי . אני חושבת שזה קשור בין השאר לזה שמצאתי בן זוג מתאים שאיתו הקמתי משפחה ושהצלחתי להקים עסק שמצליח לא רע, זה מה שעזר לי לסלוח לאמא שלי על ההזנחה שחוויתי מצדה בתקופת גיל ההתבגרות אחרי שאבא שלי עזב אותה . אני חושבת שהיכולת שלה להתקרב אליי קשורה בכך שהיא הרפתה מהניסיון האין סופי שאבא שלי יחזור אליה" ( מטופלת מעלה בפגישה עם הפסיכולוגית ) . סליחה הייתה משויכת במשך דורות רבים לדת כציווי מומלץ על מנת לשפר את מערכת היחסים של האדם עם אלוהים ועם אחרים ( 2000 , . Rye et al ) . במהלך העשורים האחרונים סליחה התפתחה כמושג פסיכולוגי הנלמד תיאורטית, נחקר אמפירית ומיושם בטיפול ( 2000 McCullough, Pargament and Thoresen, ) . המטרה בפרק זה היא לדון בשאלה מה זו סליחה, מי מעורב בה וכיצד היא פועלת, וכן להציע מודל תיאורטי של סליחה המבוסס על סקירה אינטגרטיבית וביקורתית של הספרות המקצועית המתייחסת להגדרות ולמודלים קיימים של סליחה . מהי סליחה ? סליחה היא מושג המאופיין בהיעדר הסכמה בקרב חוקרים ובין חוקרים להדיוטות ( 2004 Younger, Pifeeri, Jobe and Lawler, ) . עם זאת יש אלמנטים מרכזיים המשותפים לרוב ההגדרות התיאורטיות והאמפיריות ולהגדרות של הדיוטות ( Strelan and Covic, 2006 ) : האדם שנפגע חווה הפרה בסיסית של אמון, תופס
|
|