|
|
עמוד:9
9 על הסליחה הבין-אישית המקרא והקלאסיקה היהודית שלאחריה מלאים בדיונים ובמחשבות על עולמה של הסליחה שלאחר הפגיעה . בפרק העוסק ביהדות משורטט הקו המרכזי העולה ממקורות אלו והדיונים המתעוררים בעקבותיהם . עיקרו של הפרק עוסק בשאלת העיתוי של הסליחה ובשאלת המפגש בין הפוגע לנפגע . הסליחה באסלאם היא תולדה של התפתחות חברתית שליוותה את שליחותו של הנביא מוחמד בחצי האי ערב והתרבות של נקמה ואיבה ששררה במקום באותה העת . הסליחה בהתאם למסורת המוסלמית רצויה ומועדפת ברמה הבין – אישית, המשפחתית והחברתית, כפי שיומחש באזכורים מהקוראן ומהסונה . ספר זה מקבץ פרקים שיבחנו היבטים שונים של המושג סליחה בחיי היום – יום - האטיולוגיה של הסליחה, הבעייתיות בהגדרתה, וכן הסליחה כתהליך וכתוצאה . כמו כן ייבחנו בספר זה האמונות והתפיסות השונות לגבי סליחה ואי – סליחה, הרלוונטיות שלהן וההבדלים בין תפיסות של חוקרים, אנשי מקצוע מטפלים והדיוטות . החלק השלישי של ספר זה עוסק בסליחה בעקבות פגיעות במערכות יחסים קרובות . הפרק הרביעי והחמישי עוסקים בסליחה בעקבות אלימות במשפחה ומתמקדים באלימות של גברים נגד נשותיהם, והפרק השישי עוסק ברלוונטיות הסליחה לאור פגיעה של גילוי עריות . פרקים אלה מאירים את הסליחה היום – יומית בהתייחס להנחות המבוססות על פסיכולוגיה עממית שיש לנשים, לקשר עם הפוגע ובכלל בהתייחס להתפתחות החיים על ציר הזמן . פרקים אלה מרחיבים את ההבנה בנושא הפרספקטיבה הפנימית של נשים שהיו קורבנות לעוולות שונות בחיים, ובד בבד בוחנים את המקום של הסליחה בחייהן . בכך העוולה והסליחה משחקות כדמות וכרקע בהקשרים השונים . הרלוונטיות של הסליחה על רקע המתחים הגוברים בין עמים, קבוצות אתניות וקהילות הנמצאות בקונפליקט אלים נסקרת בחלקו הרביעי של ספר זה . הפרק השביעי והשמיני עוסקים
|
|