|
|
עמוד:14
14 ז'וזה ברונר | גליה פלוטקין עמרמי להשכלה גבוהה בארץ : אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן גוריון וסמינר הקיבוצים . חוקרים אלו השתתפו בקבוצת המחקר "תרפיה בתרגום : ידע, תרבות, פוליטיקה" שהתכנסה כמה שנים במרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, שגם מימן את הוצאת האסופה . הקבוצה קמה בחורף 2011 ופעלה עד לגיבוש אסופה זו במסגרת פרויקט מחקר רחב יותר על ניידות ידע, המתנהל במרכז מינרבה . שם הקבוצה הוצע במקור על ידי יוליה לרנר, אחת המשתתפות . התבוננות דרך פריזמת התרגום במגוון ההיבטים של תהליכים שדרכם מושגים מעולם הטיפול חודרים אל תחומי תרבות אחרים מחד גיסא, ושואבים מהם אל השיח הטיפולי מאידך גיסא, אפשרה לנו לסמן מוקדי עניין משותפים ולנסח שאלות חקר אגב קבלת מחויבויות מתודיות שונות . לדוגמה, כך עלתה השאלה, כיצד נוצרת שפה על עולמנו הפנימי, הנפשי, שמקבלת מעמד תרבותי של מקור, למרות העובדה שכאשר מדובר בעולם הבלתי נראה של נפש האדם, כל שפה היא סוג של תרגום ? אך גם אם נניח שלשפות העצמי אין מקור, אין ספק שישנם תרגומים נוספים . לכן נשאלת השאלה, מיהם המתרגמים - כלומר, הפרשנים, המתווכים - שמעורבים בתהליך ההתמרה של הנחות ותפיסות טיפול אל מחוץ לעולם המקצועי, מה מעמדם ומה תפקידם בהיווצרות התרגומים השונים ? כיצד משפיעה זהותם על התהליך, אילו אסטרטגיות הם נוקטים, מהן עמדותיהם הערכיות ואילו אינטרסים מנחים אותם ? זאת ועוד, האם ניתן להגדיר תנאים הכרחיים ( פוליטיים, מוסריים, כלכליים, מוסדיים ) להיווצרותם של תרגומים בזמן או במקום נתון ? מה הופך תפיסות או מושגים פסיכיאטריים או פסיכולוגיים מסוימים לזמינים יותר למעבר ולהתפשטות בהקשרים תרבותיים רחבים, ואחרים לפחות אטרקטיביים לתרגום ? באיזו מידה נדידת הרעיונות היא תוצאה של תהליכי גלובליזציה ובאיזה מידה היא חלק בלתי נפרד מהשיח הטיפולי ומתכונות הידע הפסיכולוגי ?
|
|