מבוא השיח הפסיכולוגי יוצא מהקליניקה: כיצד לחשוב על תרפיה בתרבות העכשווית?

עמוד:11

11 השיח הפסיכולוגי יוצא מהקליניקה לציין שגם דיאלוג זה אינו נקודת התחלה אבסולוטית לשיח הטיפולי . כידוע, בחדר הטיפול מתנהל דו – שיח בין אדם שמשתף בחוויות סובייקטיביות לבין איש מקצוע שמתרגם חוויות אלו למונחים קליניים ולקטגוריות מדעיות . בדיאלוג זה, שפת ההדיוטות של המטופלים, שבה הם מתארים את עולמם הפנימי, את רגשותיהם, את עברם ואת יחסיהם עם הסובבים אותם, אינה שפה אישית – סובייקטיבית בלבד . הדרך שבה המטופלים מתנסחים בחדר הטיפול מכניסה לדיאלוג הקליני תפיסות תרבותיות מקובלות ושלל גורמים חברתיים כגון הרקע המשפחתי, המעמדי והתרבותי, רמת החינוך שלהם ועולם האמונות והתובנות המדעיות – פופולריות שלהם על אודות בעיות נפשיות שמקובלות בחברה שלהם . גם אם דלתות חדר הטיפול והמעבדה נעולות היטב, הרי שמבחינה תרבותית החומות המבדילות בין תחומים אלו לבין החברה הרחבה פרוצות לחלוטין . לא רק שמרכיבי שיח תרבותיים מקומיים נכנסים אל חדר הטיפול, אלא, כפי שאנו יודעים, השיח המקצועי לא נשאר בין כותלי הקליניקה והמעבדה לפסיכולוגיה או בגיליונות כתבי העת שעוסקים במחקר . מאז התהוותו הראשונית כשיח מדעי באמצע המאה ה – 19 השיח המקצועי חודר אל החשיבה, הדיבור וההתנהגות שלנו בכל תחומי החברה, מעצב את תסריטי החיים שלנו, ומשפיע על מופעי התרבות הסובבים אותנו בטלוויזיה, בקולנוע ובתיאטרון, בספרות ובאמנות, ועל הדרך שבה אנו מבינים ומפרשים אותן - ובכך כמובן עוסקת אסופה זו . במידת – מה, המטפלים והמדענים הם אלו שמניידים את שיח התרפיה אל מחוץ לעולם של חדר הטיפול והמחקר . אך הם בוודאי אינם הסוכנים היחידים שמתרגמים את השפה המקצועית של הנפש - שיש לזכור שהיא עצמה בבחינת תרגום של שפת המטופלים ונבדקי המחקרים - אל שפת התרבות הפופולרית . המטופלים לא רק מביאים חומרים מהחברה שלהם אל תוך הקליניקה, שהרי הם אינם נמענים פסיביים אלא מגיבים בדרך פעילה לנאמר על ידי

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר