מבוא: העב"מים כאן

עמוד:14

14 תחיה עשת המתח בין עמעום מרכיביה של הזהות הקולקטיבית ובין הדגשתם ייטווה כחוט השני לאורך כל הפרקים בספר . במרחב המפריד בין האני לאחר שוכנות דמויות תרבותיות שוליות, כמו מכשפות, נבלים, קדושים, אנדרוגינוסים ויצירי דמיון מיתולוגיים . דמויות אלה מתאפיינות בתכונות של קדושה או של טומאה ומעוררות בשל כך משיכה או רתיעה ( 1984 Douglas ] 1966 [ ) . בהקשר זה נדונה במחקר האנתרופולוגי תופעת האיחוז ( Spirit Possession ) , שאינה אלא דרך לנסח זהות . האיחוז משמעו השתלטותם של כוחות המגולמים באבות קדמונים, ברוחות או בישויות על האדם . הקולות האחרים הנשמעים באיחוז מאפשרים, כך נטען, לקרוא תיגר על מערכת הידע ועל הסדר החברתי ( 1994 Boddy ) . במרבית המקרים שבחנתי לא כלל העיסוק בעב"מים ובחוצנים טענה על השתלטות של כוחות חיצוניים על האני . אולם בדומה לאיחוז, חלק מהעוסקים בעב"מים טענו שהם מתַקשרים עם חוצנים . בישראל צמחה פרקטיקה חדשה ומקורית : מרפאות 7 ) טענו לטיפול באמצעות חוצנים . המטפלים ( ברובם נשים שהם מתווכים בקולם ובגופם את המסרים שמעבירים רופאים חוצנים . על פי טענות שהועלו בספרות, נשים אלה חשו שקולן אינו נשמע, והשתמשו באחר החוצני כמתווך לקולן המשועבד ( 1996 Dean ) . אולם בפרק ,1 העוסק בהיסטוריה של התופעה בישראל, ניווכח לדעת שהקול החוצני אשרר דווקא קולות ממסדיים וסדר חברתי, והדגיש את חולשתם של המטפלים והמטופלים כאחד, כמי שמשוועים לגאולה פנטסטית, חיצונית . סיפור המפגש עם עב"ם או עם חוצן כמיתוס מודרני האמונה בעב"מים ובחוצנים התגבשה והתבטאה בעיקר באמצעות הסיפור על המפגש עמם . סיפורים אלה נבחנו בספרות כ"חוויות ראשוניות" ( primal experiences ) , והמיתוסים שהתגבשו סביבם

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר