|
|
עמוד:13
13 מבוא | דניאל דה מלאך לב גרינברג המחקר הביקורתי על ההתיישבות היהודית בארץ התרחב משנות האלפיים במסגרת התפתחות רחבה יותר של פרספקטיבה פוסטקולוניאלית בניתוח החברה בישראל / פלסטין . במרכז המהלך עמדו מכון ון ליר בירושלים וכתב העת תיאוריה 11 בהקשר של תהליכי הקולוניזציה בישראל / פלסטין, הפניית תשומת וביקורת . הלב למקום המורכב של המזרחים בתוך הפרויקט הציוני הייתה תרומה מרכזית של פרספקטיבה זו . מחקרים מנקודת מבט זו מצד אחד הראו כיצד אִפשר השיח האוריינטליסטי את הדרת המזרחים ממוקדי הכוח ואת החלשתם כדי ליישב אותם בהתאם לצורכי הפרויקט הקולוניאלי ( לדוגמה בנימין 2006 ; שרון 2017 ) , ומצד שני הם הפנו את תשומת הלב למאמץ של המדינה להפריד בין היהודים יוצאי מדינות ערב ובין הפלסטינים בניסיון לטהר את דפוס הכלאיים, או בלשונו של בני נוריאלי — להשיג את "קבורתו של הטיפוס היהודי-ערבי, ואת החלפתו במושג 'מזרחים'" ( נוריאלי ,2005 40 ) . ההתייחסות לפן הפוליטי של תהליך הקולוניזציה והפיתוח הפוסטקולוניאלי של התייחסות זו לחברה בישראל תרמו רבות להבנת הקולוניאליזם ההתיישבותי הציוני . עם זאת, בעבודות שנכתבו מראשית שנות התשעים של המאה העשרים עד אמצע העשור הראשון של שנות האלפיים הייתה מעט מאוד התייחסות לשאיפה המתמדת של הציונות להרחיב את תהליך הקולוניזציה לשטחים חדשים, ובעיקר מעט מאוד התייחסות להתנחלויות שמעבר לקו הירוק, כולל ירושלים . הסבר אפשרי לכך הוא שבעקבות "משבר ההתיישבות העובדת" והסכמי אוסלו דומה היה שנפתח פתח לתהליכים של דה-קולוניזציה . יתר על כן, שתי התפתחויות אלו נתפסו כחלק מתהליך רחב הרבה יותר וחד-כיווני של גלובליזציה והיחלשות 12 כפי שיתואר להלן, על רקע ההכרה הגוברת שתהליך אוסלו נכשל ופתרון המדינה . שתי המדינות מתרחק, השאיפה הציונית להתפשטות מתמדת זכתה ב- 15 השנים האחרונות לתשומת לב מחודשת . תשומת הלב החדשה לתהליכי הקולוניזציה הציונית בתקופה האחרונה מתייחסת גם לגדה המערבית ( יהודה ושומרון ) וירושלים, גם למאבקים בערים המעורבות הישראליות וביישובים הבלתי מוכרים בנגב ובגליל, וגם לתנועה הקיבוצית . שורת עבודות על ההתנחלויות ניתחה אותן כביטוי לשינויים רחבים יותר שהתחוללו 11 . התרומה של תיאוריה וביקורת לעניין המחודש בשאלת הקרקע בלטה כבר בשנת 2000 , בגיליון נושא שהוקדש למאמץ "להחזיר את הגבול, השיכון, האדמה, הוועדה, המועצה, המקום, התוכנית, המלט והסלעים, אל חוקרי התרבות" . ראו שנהב 2000 , 7 . בארבע השנים הבאות הקדיש כתב העת שני גיליונות נושא ועוד מאמרים רבים לפוסטקולוניאליזם . ראו שנהב 2002 ; בית לחם ואחרים 2006 . הקובץ קולוניאליות והמצב הפוסטקולוניאלי בעריכת יהודה שנהב ( 2004 ) הביא לקדמת הבמה את ההגות האנטי- קולוניאלית והפוסטקולוניאלית העולמית בצד חיבורים מקוריים חדשים על הרלוונטיות של הפרספקטיבה הפוסטקולוניאלית בהקשר הישראלי . 12 . פלד ואופיר 2001 ; רם 2005 ; גרינברג 2007 .
|
|