|
|
עמוד:11
11 מבוא | דניאל דה מלאך לב גרינברג הקולוניזציה הציונית בקשר לאינטרסים הכלכליים והפוליטיים של המערב ושל 7 גישה ישראל וליחסי הניצול ביניהם ובין הערבים בכלל והפלסטינים בפרט . רדיקלית זו התפתחה תחילה מחוץ לאקדמיה, אך השתלבה בהדרגה בתוכה עם 8 אימוצן של גישות ניאו-מרקסיסטיות ואנטי-אימפריאליסטיות במדעי החברה . בהתייחסות לאינטרסים האימפריאליים וליחסי הניצול בין המתיישבים היהודים לפלסטינים תרמו המחקרים שנכתבו מגישה זו תרומה שלא תסולא בפז להעשרת הדיון בפרויקט הקולוניזציה הציוני . אלא שהניתוח החדשני שלהם נשאר בדרך כלל ברמה התיאורטית הכללית ולא העמיק בניתוח מפורט של ההתיישבות היהודית 9 בארץ, הבסיס הכלכלי שלה, גיבושה הפוליטי, הארגוני והתרבותי, וכיוצא באלה . יתר על כן, מחקר זה הלך והצטמצם למן שנות השמונים, אולי על רקע הירידה בפופולריות של גישות ניאו-מרקסיסטיות באקדמיה ( 2008 Therborn ) . הפיתוח היחידי שלו בשנות התשעים היה בעבודה החשובה של נהלה עבדו ונירה יובל-דיוויס, שבחנו את הקולוניזציה הציונית מתוך התייחסות להצטלבויות שלה עם מעמד, מגדר ואתניות ( 1995 Abdo and Yuval Davis ) . בראשית שנות השמונים החלה להתפתח בישראל גישה ביקורתית הבוחנת את הקולוניזציה היהודית כחלק מ"הקונפליקט היהודי – ערבי" . פרספקטיבה זו דומה לגישה המערכתית שהציע אייזנשטדט לאפיון החברה בישראל כחברת מתיישבים, אך רואה בציונות תנועה קולוניזטורית שבאה לדחוק את האוכלוסייה הערבית מן הקרקע ומשוק העבודה . הגישה החדשה ביטאה מפנה דרמטי בהשוואה לגישה המערכתית הקודמת בכך שהציעה ניתוח שאיננו נשאר יהודי פנימי אלא בוחן את תהליך הקולוניזציה בהקשר של נוכחות הפלסטינים בארץ ומפתח את ההשוואה לפרויקטים קולוניזטוריים אחרים . ברוך קימרלינג, שהיה החלוץ בגיבוש פרספקטיבה זו, תיאר את הקולוניזציה הציונית בהקשר של מושג הספָר של פרדריק ג'קסון טרנר ומידת פתיחותו או סגירותו, לעומת ארצות הברית, המתאפיינת 7 . להתייחסות אקדמית מוקדמת יחסית לציונות כפרויקט של קולוניאליזם בחסות מעצמה בקרב הפלסטינים ראו 1965 Sayegh . החיבור שלו היה כנראה הראשון שהשתמש במונח קולוניאליזם התיישבותי בהקשר הישראלי-פלסטיני . לניתוח ישראלי ניאו-מרקסיסטי של מצפן ראו 1972 Bober . לפרסומים אקדמיים בפרספקטיבה מרקסיסטית אנטי- אימפריאלית המתייחסת גם לישראל / פלסטין בשנות השבעים ראו לדוגמה Rodinson Trabulsi 1969, 53 - 90 ; Jabbour 1970 ; Abu - Lughod and Abu - Laban 1974 ; Hilal ; 1968 Kayyali 1977 ; 1976 . 8 . לתיאור המפנה הגלובלי במחקר מדיון על התיישבות חלוצית לדיון על אימפריאליזם וקולוניאליזם ראו 2013 Veracini . 9 . כך לדוגמה, העבודה פורצת הדרך של אליה זורייק על הפלסטינים אזרחי ישראל בחנה את ההתפתחות הכלכלית בארץ מן הפרספקטיבה של קולוניאליזם פנימי, אך התמקדה בתלות של היישובים הערביים בתוך הקו הירוק ובניצול שלהם, מבלי לנתח את ההתיישבות היהודית והתפתחותה ( 1979 Zureik ) .
|
|