|
|
עמוד:9
9 מבוא | דניאל דה מלאך לב גרינברג האופי הדינמי והתהליכי של הקולוניזציה תלוי בקצב ההתיישבות, בגודל של אוכלוסיית המתיישבים, במאפייני האוכלוסייה המקומית, בהתנגדות שהיא מצליחה להוציא לפועל וביכולתם של המתיישבים לנצל אותה ואת משאבי הטבע והקרקע . שילוב המושג קולוניזציה התיישבותית בתוך המסגרת הכללית של תהליך הקולוניזציה מאפשר לבחון את ההבדלים המשמעותיים בין תהליכי קולוניזציה שבהם הייתה הדחיקה כמעט מלאה — לדוגמה הקולוניזציה בצפון אמריקה, אוסטרליה וניו זילנד, שעליה מתבססת התיאוריה של הקולוניאליזם ההתיישבותי — ובין תהליכי קולוניזציה חלקיים ואף שונים לגמרי באמריקה הלטינית ובאפריקה . כפי שנראה כאן, המקרה הישראלי / פלסטיני מסתמן כמקרה מורכב במיוחד, שקשה להחיל עליו הסברים מבניים פשוטים . בספר אנו מנסים להציע על סמך המקרה של ישראל / פלסטין כמה תובנות תיאורטיות ואנליטיות ובכך לתרום להבנת המורכבות של תופעות הקולוניזציה וההתנגדות לה במישור הכללי . אפשר לומר שהמחקר הענֵף על ההתיישבות היהודית בארץ ישראל / פלסטין מורכב מפרספקטיבה פנים-יהודית, או ישראלית, שאינה מתייחסת להכפפת הפלסטינים ולדחיקתם מהקרקע, ולעומתה מפרספקטיבות ביקורתיות שמתייחסות לתהליכים אלו כל אחת בדרכה . לפי המתווה התיאורטי המערכתי ( והפונקציונליסטי ) שהניח שמואל נח אייזנשטדט, ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה מבטאת מימוש של האידיאולוגיה הציונית המגשימה תהליך של מודרניזציה של העם היהודי . היא הונהגה בראשיתה על ידי אליטה חלוצית משרתת שחתרה לבנות חברת מתיישבים חדשה . בספר המכונן שלו משנת 1967 על החברה הישראלית קרא אייזנשטדט לבחון את החברה הישראלית בהשוואה לחברות התנחלות מודרניות אחרות ( או “new colonizing societiesˮ , כפי שנכתב במהדורה האנגלית של הספר ) , "שהעתיקו מוסדות חברה מערביים אל תוך רקע חדש בלתי מערבי" . עם זאת, לפי הניתוח של אייזנשטדט, בישראל "לא נעשה הניסיון במקום חדש לגמרי וריק כמעט לחלוטין מבחינה תרבותית ( כמו למשל באוסטרליה ) אלא בחלק מהמזרח התיכון, 2 המצטיין בכל התכונות של הארצות שמכנים נחשלות" ( אייזנשטדט ,1967 3 - 4 ) . ההתייחסות לפלסטינים בספרו של אייזנשטדט מצומצמת מאוד . החברה הערבית הפלסטינית מתוארת כחברה נפרדת ונחשלת, והציונות מתוארת כתנועה שאין לה רצון להתערב בענייניהם של הפלסטינים, אלא היא חותרת לבנות קהילה לאומית מודרנית נפרדת . דחיקת הפלסטינים מהקרקע כחלק מתהליך הקולוניזציה והכפפתם לשליטה הישראלית אינן נידונות ואף אינן מוזכרות כסוגיה הדורשת ניתוח, וגם לא כהסבר לאופן בנייתה של חברת המתיישבים . 2 . כדאי לשים לב להבדל המשמעות בין הביטוי colonizing societies שבמהדורה האנגלית של הספר ( 5 - 4 1967, Eisenstadt ) ובין הביטוי העברי המתון והתמים יותר "חברות התנחלות", שאיננו מתייחס לממד ההכפפה .
|
|