מבוא

עמוד:8

8 התיישבות והתנגדות בישראל / פלסטין בעבר ( ,1917 ,1948 ,1967 ו- 1993 ) , ומבליטים מקרים שבהם פרויקט הקולוניזציה הואט, נבלם, או אף נסוג . מאמרי הספר בוחנים היבטים שונים של הקולוניזציה הציונית וההתנגדות הפלסטינית לאורך כמאה שנה . הם מבקשים להדגים את פוטנציאל ההתמקדות בשאלות שליטה בקרקע, או בטריטוריה, בניתוח משולב של ההתיישבות וההתנגדות, וכן להפנות את תשומת הלב לנקודות מפנה בפרויקט הציוני . מוצג כאן מבט ארוך טווח, הכולל התייחסות לאירועים שהתרחשו מראשית השליטה הבריטית בארץ בשנת 1917 ועד הארגון מחדש של השליטה הישראלית במזרח ירושלים בשני העשורים האחרונים . עם זאת איננו מתיימרים להציג דיון מקיף ומסכם בהתפתחות ההתיישבות היהודית וההתנגדות הפלסטינית . בהעמדת המושג "קולוניזציה" במרכז הניתוח אנחנו מבקשים להישען על הספרות המרתקת העשירה, המתרחבת והולכת, על הקולוניאליזם ועל הקולוניאליזם ההתיישבותי בישראל / פלסטין, ועם זאת להעביר את הדגש מניתוח מבני של מדיניות לניתוח חברתי-היסטורי, הבוחן את השינויים בשליטה על קרקע ובהכפפה אגב התייחסות לרצף האירועים המשפיעים זה על זה ( 1996 Sewell ) . מכיוון שהמושג קולוניזציה אינו בהיר ומוסכם בספרות, נראה לנו חשוב לפתוח בהסבר על השימוש שלנו בו . אנו מתייחסים ל קולוניזציה במובן הרחב של המושג — השתלטות מבחוץ על שטח מתוך הכפפת האוכלוסייה המקומית / הילידית או דחיקתה מהקרקע . ההשתלטות היא ביטוי לדינמיקה של יחסים בין קבוצה חזקה יותר של "מתיישבים" ( colonizers ) , שבאה מחוץ לאזור, לבין קבוצה חלשה של "מיושבים" ( colonized ) , שחיו באזור קודם לכן . הקבוצה החלשה מנסה להתנגד לתהליך הקולוניזציה במגוון של דרכים, פרטיות וקולקטיביות . כל עוד היא מצליחה ונשארת על הקרקע, היא מוכפפת פוליטית וצבאית, מנוצלת כלכלית ונתונה לעיתים גם לניסיונות אסימילציה . אנחנו מבחינים בין קולוניזציה כתופעה כללית של השתלטות קבוצות חזקות מעבר לגבולן, בראש ובראשונה השתלטות של קבוצות מאירופה על שטחים ביבשות אחרות, ובין צורה ספציפית יותר של קולוניזציה התיישבותית , הנשענת על שליטה בקרקע באמצעות אוכלוסיית מתיישבים גדולה המבקשת לבנות חברת מתיישבים ( settler society ) . גודלה הניכר של אוכלוסיית המתיישבים וחתירת המתיישבים לדחיקת המקומיים כדי להקים חברה חדשה הם מאפיינים מרכזיים של הקולוניזציה ההתיישבותית, אך לפי תפיסתנו אין להפריד אותם מהתופעה הכללית יותר של קולוניזציה, הכוללת גם ניצול כלכלי של משאבים ושל עבודת האוכלוסייה המקומית / הילידית . דחיקת האוכלוסייה המקומית מהקרקע היא תמיד תהליך הדרגתי הקשור לקצב ההגעה של קבוצות המתיישבים וליחסי הכוח . לכן כל עוד אין הגירוש או ההשמדה מלאים, מתפתחים לצידה יחסים כלכליים של ניצול והפקת רווח כלכלי על חשבון האוכלוסייה הוותיקה יותר, הנובעים גם הם מיחסי הכוח הבלתי שווים בתחום הפוליטי, הצבאי או הכלכלי .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא