שיר ופזמון: הצעה להבחנה לשונית־פרגמטית בין המושגים

עמוד:12

ב ר ק א ו י ר ב ך 12 לצד . העולם הישן לעולם החדש של האישהביןקייםהגשר כחיבור,"ןשָּיָּהַ עִׁיר שֶׁהִׁיא מִׁנְזָּר אוֹ בֵית" : תובולטמטונימיותשתיטקסטבאלה, מופיעות הכותלהוא"קִׁיר מֵאֶׁבֶׁן שֶׁשוֹמֵר פְתָּקִׁים" ; ירושליםהיא כנראה, "מְשֻגָּעִׁים . המערבי בתחילת . בגוף ראשון יחידבטקסטנוכחהדובר . גופים שוניםשימוש בה . ד , ) "הּלָּשֶׁ", "יאהִׁ", "הנָּמֶׁמִׁ"זוג בגוף שלישי ( הבתלמתייחסדוברהשיר, ה הופךבתוצרי התהליך שעברה . בהמשךכמעין הצגה אובייקטיבית והתבוננות , "ךְלָּ"בגוף שני ( אל הנמענתפנייה ישירהשימוש בתוךהתוכן לאישי יותר, לגוף שני משרת את הבניית המשמעותמעבר מגוף שלישיה . ) "יכִׁלְ", "תְאַ" יש להדגיש כי . ) דברי התוכחה ( הסיפור הכללי לעומתהכוללת של השיר רשףאורבמפורש ( והלא מופיעהמשתתפים בשיחזהותלאורך הטקסט ) . 493 - 495 : 9102בן-שחר ; 167 – 161 : תשס"ד ההבעה האיקונית שללצד . ) 2020 ( סוברן תשע"ב, אוירבךעירוב משלבים . ה שורותובתיםךאורשימוש בדרך הלהט הרגשות וחוסר האיפוק של הדובר רכיב לשוניקיים בטקסט,השירבחלקים שונים שלפסיחותבואחידושאינ עםספרותיהמשלבמבעים מן ההשילוב שלהמסייע בהבעת תחושה זו : נוסף ביטויי סלנג . כך, למשל, משתקף המשלבויומיומימבעים מן המשלב ה ,"חצַנֵבַתוֹאוֹתְבְצַחָּ", " מִׁתְנוֹעֲעִׁים", "וְהִׁיא אֵינֶׁנָּה"כמומבעיםבהספרותי , "בתָּכְם מִׁאוֹתְפִׁ"כמובמבעים – והמשלב היומיומי,"יקִׁפְרַתְתִׁ", "יםסִׁמוּכְּ" . "ישִׁפְי חַכִׁלְ", " הלָּעְמַה לְמָּשָּ", "אוּת שוֹרֶׁכֶׁמוֹ", "םצֶׁעֶׁבְ", "ךְית לָּנִׁבָּ" של יעקב"היא חזרה בתשובה"הלשוני, אביא את הטקסטאפיוןלשם השוואת ה . עםפרידה של זוג . בדומה לטקסט הקודם, גם כאן הנושא המרכזי הוארוטבליט ה תחזר : בת הזוגהסיבה להתרחקות ממפורשבנתמצויזאת, בטקסט שלפנינו בתשובה . בתשובההיא חזרה אָּז נָּפַלְתִׁי שָּדוּד, בִׁגְרוֹנִׁי יְבָּבָּה הֵם אָּמְרוּ שֶׁגַם הִׁיא חָּזְרָּה בִׁתְשוּבָּה : - צַדִׁיקִׁים מְלַמְדִׁים לָּהּ דִׁינֵי יְרֵאִׁים לא תָּשוּב עוֹד לִׁפְקד אֶׁת שְדוֹתַי הַחוֹטְאִׁים .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא