חיי סנקא ויצירותיו

עמוד:9

מבוא 9 עשרה, ובהשפעתה אף נבחר לכהונת פרייטור . עם מותו של קלאודיוס בשנת 54 ועלייתו של נֵרון לכס השלטון הפכו סנקא ובעל בריתו בּוּרוס ( Sextus Afranius Burrus ) , מפקד המשמר הפרייטוריאני, ליועציו של נֵרון בן השבע- עשרה . בשנת 55 או 56 שימש סנקא קונסול ממלא מקום, ובתור סנטור בכיר דאג שנֵרון ינהג כבוד בסנט . עד שנת 62 הצליחו סנקא ובורוס להרחיק את נרון מהשפעת אימו ושכנעו אותו לכלכל את מעשיו בתבונה, ובכלל זה לבער 3 את הרעות החולות של ממשל קלאודיוס, כגון נוהלי השיפוט החריגים שלו והשחיתות שפשתה בחצרו . בפועל היו סנקא ובורוס מושליה הלא מוכתרים של האימפריה הרומית . מעמדו של סנקא הידרדר והלך ככל שהתעצמה השפעתם המשחיתה של החצרנים האחרים, ובעיקר בעקבות פשעיו המשוערים והוודאיים של נרון, כגון התנקשותו המשוערת בחיי בּריטאניקוס ( Claudius Tiberius Britannicus ) , בנם של קלאודיוס ורעייתו השנייה מֵסאלינה, בשנת 55 ורציחתו הוודאית את אימו בשנת ,59 פשעים שנעשו בשעה שנרון עדיין היה נתון להשפעתם של סנקא ובּוּרוס . עם מות בּוּרוס בשנת 62 ( הוא כנראה 4 לפיכך הוא פרש הורעל בידי נרון ) התרבו מקטרגיו של סנקא בחצרו של נרון . מרומא ומן החיים הציבוריים, הקדיש את זמנו להגות פילוסופית ולכתיבה, וחי חיי צנע ופשטות למרות העושר הרב שצבר בשנים ששהה בחצרו של נרון . בשנת 65 האשים אותו נרון בשותפות בַּקשר הכושל של גאיוס קאלפּוּרניוס פּיסוֹ ( Gaius Calpurnius Piso ) . הרוח החיה בקשר הזה היה לוקאנוס אחיינו של סנקא, ובעקבותיו אולצו לוקאנוס, סנקא ושני אחיו של סנקא לשלוח יד 5 בנפשם . כישרונותיו, שצודדו את ליבם של הקיסרים הגחמניים ובזכותם נעשה מקורב אליהם – קִרבה שעלתה לו בסופו של דבר בחייו – התבטאו גם בַּשִפעה מעוררת ההתפעלות של חיבוריו וגם ברבגוניות של סוגותיהם : לסוגה הראשונה של חיבוריו ( שלא כולם הגיעו לידינו בשלמות ) משתייכות מסות אתיות בפרוזה, שבהן מוצגים עיקרי משנת הסטואה בצורה שהשתרשה ורווחה 3 ראו הדלעתו של קלאודיוס האלוהי, י ,4 הערה 4 . יב ,3 20 – 26 . 4 ראו טאקיטוס, ספרי השנים, יג ,42 – 6 : הקונסול סוויליוס ( Marcus Suillius ) מאשים את סנקא בניאוף, בגזל תושבי הפרובינציות, ב׳ציד׳ ירושות מאנשים ערירים, בהתעשרות אגדית בזכות קשריו עם הקיסרים וכיו״ב . השוו קאסיוס דיו, סא 0 , 2 – 3 . 5 לתיאור התאבדותו של סנקא ראו טאקיטוס, ספרי השנים, טו 62 – 64 .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר