|
|
עמוד:10
10 רונית מרזן לי עד כמה חשוב להבין את הצורך שלהן בסמלים דתיים כמנגנון מגשר, שמאפשר להתגמש אך בלי לוותר על תחושת גבורה ולעבור ממאבק מזוין לפיוס ושלום . אני רוצה להודות לאנשים היקרים שליוו אותי במסע הארוך הזה . הם שימשו לי אוזן קשבת, העירו והאירו לי את הדרך למחקר מדעי ללא משוא פנים . למנחה שלי, פרופסור יוסף נבו ז״ל, שהאמין ביכולותיי המחקריות וסייע לי להגיע למחקר אקדמי ראוי . לפרופסור גד גילבר, שהקדיש לי מזמנו, עודד ללא לאות ונתן לי עצה טובה . לפרופסור מחמוד יזבכ, שהקדיש מזמנו לקרוא את כתב היד ונתן לי את ברכת הדרך להוציא את הספר לאור . לפרופסור מנחם קליין ולפרופסור שאול משעל שקראו את כתב היד והעירו הערות מלומדות . לפרופסור ארנון סופר ולקתדרה לגאו-אסטרטגיה ע"ש חייקין שהעניקו לעבודת הדוקטורט את פרס חייקין וסייעו לי לפרסם ספר זה . לד"ר דן שיפטן, שהעמיד לרשותי מקורות ראשוניים שנמצאו ברשותו . תודה מיוחדת להוצאת רסלינג ולעורכיה על כך שהסכימו להוציא לאור את כתב היד . למשפחתי האהובה - תודה על ההבנה, על הסבלנות ועל האמפתיה . בזמן שבו כתבתי את הספר שקעתי בעולמו ולא תמיד הייתי קשובה אליהם . לחברה יקרה שהלכה לעולמה בטרם עת וחסרה לי מאוד, סימה שילוני ז״ל . היא לא זכתה לקרוא את הספר שדיברנו בו כה רבות . הכתיבה הייתה עבורי חוויה מלמדת . לא רק על החברה הפלסטינית, אלא גם על עצמי כחוקרת . גיליתי שאני נכונה ללכת נגד הזרם, ולהביט באחר מתוך כבוד אליו ובעיקר מתוך אהבת מולדת ודאגה לה .
|
|