|
|
עמוד:11
11 הקדמה רעיון המורכבות של העשייה החינוכית בעידן הנוכחי כמו כל פעילות אנושית המתרחשת בהקשרים תרבותיים מרובדים, העשייה החינוכית היא פעילות דינמית המחייבת מעורבות מצד העוסקים בה, ועל כן היא מורכבת ביסודה ( Kuhn 2008 ; Morrison 2008 ) . למורכבות בשדה החינוך פנים מגוונות, ומורים רבים - מנוסים וטירונים כאחד - מדווחים על מתחים, אתגרים ופערים שההתמודדות עם שדה החינוך מזמנת להם בפעילותם השוטפת . המתח השכיח ביותר הוא בין הרובד התיאורטי והמעשי בתחום החינוך - בין רעיונות הפילוסופיה ההומניסטית הנלמדים במהלך ההכשרה ( אלוני 2008 ) לבין המציאות ההיררכית והסמכותית שהמורים פוגשים בבתי הספר ( 2009 Higgins and Moule ) . בהיבט המעשי, יישום גישות אמפתיות ביחסי מורים – תלמידים ( צבר 2013 ) הוא בבחינת אתגר במציאות של כיתות עמוסות תלמידים ומדיניות חינוך המדגישה הערכת הישגים ( אבידן, למפרט וגיש 2005 ; 2014 Warren ) . קשיים אלו אינם מנת חלקם הבלעדית של מורים ; גם סטודנטים להוראה חווים במהלך הכשרתם פערים בין תפיסותיהם המוקדמות בנוגע למהות החינוך לבין ההשקפות שהם נחשפים אליהן במוסדות להכשרת מורים . בשלב ההכשרה להוראה, בדרך כלל הסטודנטים רואים בחינוך מדע יישומי המורכב מדרכי פעולה הנלמדות באופן מובנה ושיטתי ( 1986 Clark and Peterson ) , ואילו מנחי ההכשרה תופסים את מלאכת ההוראה כעיסוק מעשי רפלקטיבי הנשען על היכולת לקבל החלטות מיטביות בהקשר נתון ( זילברשטיין 1998 ) . תורת המורכבות ( complexity science ) מציעה דרכים להתמודדות עם תופעות מסובכות המאופיינות בכאוטיות ובהעדר עקיבות ויכולת ניבוי במגוון דיסציפלינות שונות : פסיכולוגיה, כלכלה, ארכיטקטורה, סוציולוגיה וגם חינוך ( 2008 Kuhn ) . אף על פי שהתחום טרם הוגדר בשיטתיות בספרות המקצועית, וישנם
|
|