מבוא

עמוד:13

13 השפה ההיא הבסיסית היא שלמעשיות אלה יש שפה משלהן, המיטיבה לתאר את האופנים שבהם הנפש חווה את עצמה ואת מצבה . התחקות שיטתית אחר עלילות המעשיות, המוטיבים ( המכונים בספר זה "מפתחות" ) וצורות המבע הייחודיות להן עשויה לספק מידע חשוב על הנפש . ספר זה הוא פרי מחקר משותף שנערך בשנים האחרונות ונועד להראות כיצד מעשיות שונות מהדהדות מצבי נפש שונים . מחקר זה מבוסס על מחקרים שערכנו בנפרד אך מטרותיהם דומות : להמשיג ולמפות את המבנה הנפשי ; להדגים את האופן שבו תוצרי ספרות יכולים לשמש מקור ידע לחקירת הנפש ; ולהבין את המעשיות על רקע התפתחותם של מנגנונים נפשיים הקשורים בשלבים הבראשיתיים של הנפש . מעשיות עם כמקור נתונים על הנפש ספק אם יש מקבילה לנוכחות החיה והרעננה של מעשיות העם בקרב תרבויות ועמים רבים במשך תקופות ארוכות כל כך בהיסטוריה . ילדים, צעירים ומבוגרים רבים בתרבויות שונות ומגוונות מכירים גרסה כלשהי של מעשיות עם ידועות, כמו "שלגייה", "כיפה אדומה", "סינדרלה", "הנזל וגרטל", "היפהפייה הנרדמת" ואחרות . ההנחה העומדת בבסיסו של מחקר המעשיות היא שאם נרטיב מתאפיין במידה כה רבה של חיות ושל חיוניות, חוצה תקופות ותרבויות, הרי שלצד האיפיוניים הייחודיים לכל חברה המספרת אותו, הוא מהדהד גם רבדים בנפש האדם המשותפים לרבים . העמדת פרשנות למעשיות עם בהשראת תיאוריות פסיכואנליטיות אינה מעשה חדש . פרויד עצמו הציע לראות במעשיות מקור חשוב 5 מאז הוצעו להבנת הנפש וטען כי מעמדן דומה לזה של חלומות . 5 . ראו Sigmund Freud , " The Occurrence in Dreams of Material from Fairy Tales", S . E . vol . XII, 1913, pp . 279 – 288

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא