|
|
עמוד:8
8 יואב יגאל | רוית ראופמן בספרו עץ ועלה טולקין כותב : "אין ללכוד את ממלכת – הפיות ברשת של מילים ; שכן אחת מתכונותיה היא שאינה ניתנת לתיאור, 1 אמירה זו נוגעת באחת ההבחנות אף שהיא ניתנת לתפיסה" . המרכזיות בפסיכואנליזה ובהוויה האנושית בכלל : שאלת היחסים בין הדברים הניתנים לתפיסה אך לא לתיאור מילולי ובין אלה המוגדרים באמצעות השפה . אף על פי שכל זרם בפסיכואנליזה העניק שם אחר לרובד הבלתי מילולי של החוויה, כולם הסכימו שברבדים אלה טמונים היסודות לחיים נפשיים ושבהם נעוצים גם מקורות השיבושים האפשריים בהתפתחות . אולם איך נתאר במילים חוויות רחוקות אלה, שלא נחוו במילים ? האם יש בכוחה של הספרות, ובייחוד זו העוסקת בממלכת הפנטזיה, ללמד אותנו משהו אמיתי על אודות אשליותינו המוקדמות ? עמנואל ברמן העלה את השאלה אם הבנת ספרות ועניין 2 הוא דן במורכבות היחסים בספרות משפיעים על עבודה טיפולית . בין פסיכואנליזה לספרות, ובתופעה שבה פסיכואנליטיקאים עורכים "ניתוחי מקרה" לגיבורי היצירות או למחבריהן, תוך שהם מאבחנים פסיכופתולוגיה ובודקים את היצירה כאילו הייתה חלום או פנטזיה . גישה זו התמקדה בעיקר בתכנים והתעלמה מן הממד הייחודי של יצירת הספרות, היינו מן הסגנון, מן הלשון ומן המבנה . לעומתם, חוקרי ספרות דלדלו לא פעם את חקר הספרות והגבילו אותו למישור רציונלי מודע . אילו דרכים עומדות לרשותנו בבואנו להבין מעשיות עם ? מהו הידע העולה מסוגה קדומה זו, הרווחת בתרבויות רבות כל כך זמן כה ממושך ? וכיצד נוכל להסתייע בידע זה כדי ללמוד משהו על נפש האדם ? 1 . ג'ון רונלד רעואל טולקין, עץ ועלה - על סיפורי פיות , תל אביב : זמורה ביתן, ,1993 עמ' 23 . 2 . עמנואל ברמן, "פסיכואנליזה וספרות : בחיפוש אחר נקודת מפגש", שיחות ,1 חוברת ,3 ( 1987 ) : 207 - 218 .
|
|