|
|
עמוד:13
13 גרסת יוספוס למגילת אסתר הדברים, דגש מיוחד יופנה למקומה של הנובלה שלפנינו בדינמיקה ההתפתחותית של רעיונותיו . הנושא השלישי ייוחד לבחינת הסגולות הספרותיות של הנובלה שבה הוטמעו סממנים מאישיותו רבת הפנים של יוספוס, מההיסטוריה הייחודית שחווה, מהדת וממסורת אבותיו וגם מהתרבות ההלניסטית – רומית שסבבה את חייו החדשים ברומא . במהלך הספר ננתח את השינויים שהכניס יוספוס בגרסתו לעומת הנאמר במקורותיו המשוערים . השינויים שנבחן הם אלה : תוספות, השמטות, העתקות של טקסט ממקומו המקורי במגילה אל מקום אחר בעלילה . ניתוח זה ייעשה בכל פסוק ופסוק, על כל חלקיו, לכל אורכה של הנובלה . את הטקסטים שנבחן ניתן לחלק לשני סוגים : הראשון, טקסטים שמקורם הראשוני בכתב - והם קדומים ליוספוס - וניתן לקבוע בסבירות גבוהה כי ניסוחיהם המוקדמים עמדו לפניו בשעה שכתב את קדמוניות . בקבוצה זו נכללים המסורה, בניסוחה המוקדם, והשבעים ; בקבוצה השנייה נכללים טקסטים בכתב - המאוחרים ליוספוס - שניתן להניח כי תוכנם היה מוכר לו, משום שהיה מקובל בעל פה בירושלים בעת שבתו במקום . עם קבוצה זו נמנים : המשנה, התוספתא, התלמודים, התרגומים והמדרשים שהועלו על הכתב לאחר תקופתו . כל ציטוטי המקורות שליקטנו נכללים בטבלת ההשוואה שבנספח . מאחר שה"מקורות" הידועים לנו כיום אינם בהכרח זהים ל"מקורות" 3 יהיה עלינו לבחון את מסקנותינו בגישה שהיו לפני יוספוס, 3 . טוב מציין את הנקודה הבאה שאינה נתונה במחלוקת בין החוקרים : מאז היווצרם עובדו תרגומי השבעים המקוריים ללא הפסק כדי לקרבם לנוסח העברי, שאף הוא השתנה עם הזמן ( טוב תשע"א : 51 ) .
|
|