מבוא

עמוד:12

12 יאיר אפטר ( 1988 O'Leary, ) . הפרדיגמה הפמיניסטית הדגישה את התרומה של סוציאליזציה של בנים בילדותם לאימוץ אידאולוגיה של אי-שוויון מגדרי בקשר אינטימי עם נשים ( Dobash and Dobash, 1979 ) . מחקרים שנעשו במטרה להסביר אלימות במערכת יחסים אינטימית על בסיס מודלים אלו העלו ממצאים סותרים . כמו כן, מחקרים אלו מיעטו לשקלל את המשמעויות הפסיכולוגיות שיש למצוקה שגברים אלו חווים בילדותם . ואכן, ההתערבויות הרבות שפותחו לטיפול בגברים שנהגו באלימות כלפי בנות זוגם על בסיס התיאוריה הפמיניסטית ( Dulth model ) הצליחו במידה נמוכה עד בינונית בלבד במניעת הישנות של התנהגות זו בעולם ( Cheng et al . , 2019 ) , וגם בישראל, כפי שעולה מסקירה שהוכנה לאחרונה על מצב השירות הרלוונטי בישראל בעשור האחרון ( גילבר ואחרים, בדפוס ) . לצד זאת, בשנים האחרונות חוקרים החלו להציע את מודל הטראומה כמודל מרכזי להבנת התופעה של אלימות זוגית . מודל זה מתבסס על ההנחה שהשלכות פסיכולוגיות של אירוע טראומטי - פוסט-טראומה - תורמות לאלימות בקשר זוגי ( Taft et al . , 2016 ) . אף על פי שנמצא בכמה מחקרים שגברים הנוקטים אלימות כלפי בנות זוגם חוו בילדותם מצוקה על רקע חשיפה לאיום ואירועים טראומטיים בשכיחות גבוהה יותר מאשר גברים אחרים בקהילה, מודל זה לא העריך את השפעתה הספציפית של המצוקה הייחודית העלולה להתפתח בעקבות חשיפה לאירועים מסוג זה בילדות ; הפרעה פוסט-טראומטית מורכבת הוכנסה למגדיר הפסיכיאטרי האבחוני של ארגון הבריאות העולמי ( - ICD 11 ) כתגובה לטראומה מסוג זה בילדות או לטראומה מתמשכת ביחסים בין-אישיים ( 2018 WHO, ) . כמו כן, מודל זה לא העריך את השפעתה הספציפית של המצוקה הייחודית העלולה להתפתח אצל גברים על רקע סוציאליזציה שלהם לתפקידי מגדר ( O'Neil, 2015 ) . לאחרונה נמצאה עדות לכך במחקר מרכזי שנערך על

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא