|
|
עמוד:14
14 איתן מכטר | אביטל מאיה מכטר הכלכלה המתמחה ועתירת הידע מפתחת שירותים יצרניים הפועלים במתכונת של שיתוף, ועולם התעסוקה הגלובלי הוא חוזי, עם נטייה להעסקה של עובדים עצמאים ( freelancers ) שנותנים שירותים מקצועיים למשימות מוגדרות מראש ומוגבלות בזמן . החברה מאופיינת בגיוון חברתי, ריבוי שסעים, סגנון חיים צרכני והמרת יצירות רוחניות במוצרי צריכה . השליטה נמצאת בידי יצרני המידע ובעלי השליטה על הפצתו, והממשלות מצויות כל העת בנסיגה מתמדת ומעבירות נתחים הולכים וגדלים של הפעילות המשקית לידיים פרטיות, כולל מיקור חוץ של שירותים ציבוריים . תהליך נסיגתן של הממשלות מלווה ברגולציה של הפעילות המופרטת, אך יש המטילים ספק ביעילות של מנגנוני הפיקוח הממשלתיים . הממשלות רואות את עצמן פועלות רק בפיתוח תשתיות והתערבות משקית במצבי משבר . המגמות הללו מביאות להרחבת הפערים וליצירת שסעים צולבים ( מעמדיים, אתניים, לאומיים ודתיים ) , כאשר הביטוי המובהק של גידול הפער בין עשירים לעניים בא לידי ביטוי ברמת הנגישות למשאבים ולשירותים . ואולם, כאמור, הרדוקציה הכלכלית אינה מאפשרת הבנה כוללת של הרוח העירונית, הנושאת תוכן ייחודי בעל כוח משיכה לא רק נדלנ"י או פיננסי אלא בראש ובראשונה יצירתי, אמנותי וערכי, המבוסס על חירות מחשבה . ואכן, קיפניס בספרו חורג מעבר לניתוח הכלכלי ומציע מבט רחב יותר, גאוגרפי – כלכלי, להגדרת “עיר עולם", כאשר המרכיב הראשון בה נוגע להיותה “עיר חדירה", עיר שדרכה חודרת ההשפעה הגלובלית לשאר חלקיה של הארץ, בין השאר לאזורים לא מפותחים . בהיותה שער להשפעות חיצוניות, העיר הופכת לסוכן שינוי תרבותי המייצר תמורות באמצעים אנושיים וטכנולוגיים במגוון רחב של תחומי מחשבה ופעולה . “עיר העולם" מקיימת רשת תרבותית וחומרית של קשרי גומלין בתוך המרחב המדינתי ולעתים מעבר לו, כשהיא עומדת במרכז אותה רשת . בתל אביב, בהגדרתה כ"עיר עולם",
|
|