|
|
עמוד:9
9 אתניות בתנועה כמעט ולא נחקרה כזהות המקבלת ביטויים שונים, לעיתים סותרים, לאורך מהלך החיים . הספר עוקב אחר התנועה העדינה והמורכבת של הזהות האתנית של בוגרי בית הספר האינטגרטיבי "גבעת גונן" בירושלים הנמצאים בשלב הכניסה לחיים הבוגרים . בלב המחקר ניצבות המשמעויות הסובייקטיביות והדינמיות שמעניקים הנחקרים לזהותם האתנית בשלב חיים זה, לצד ההתנסויות והפרקטיקות היומיומיות המאפיינות את חיי היומיום שלהם, ונבחן בו האופן שבו זהות זו מוצלבת ומשולבת עם מעמד ומגדר . את הנחקרים - צעירים מזרחים ואשכנזים ממעמדות חברתיים שונים המפלסים את דרכם בחברה הבוגרת בישראל - פגשתי לראשונה במהלך עבודת התזה שלי ( טביב-כליף, 2007 ) , שבה חקרתי את המפגש הבין-קבוצתי בין תלמידים מרקע אתנו- מעמדי שונה במציאות היומיומית של בית הספר . בתזה, שנשאה אופי אתנוגרפי, מצאתי שבבית הספר התנהל מאבק יומיומי על עצם נוכחותו של השיח האתני : בזמן שהנהלת בית הספר וצוות המורים ביקשו להסיר את השיח האתני מסדר היום הבית-ספרי, התלמידים - מזרחים ואשכנזים כאחד - הנכיחו אותו בשגרת היומיום והיו עסוקים בו ביתר שאת ( - Tabib - Calif & Lomsky Feder, 2014 ) . העיסוק האינטנסיבי והגלוי בזהות האתנית בבית הספר עומד בניגוד לממצאים אחרים בספרות, שמהם עולה שהן מזרחים והן אשכנזים דווקא נוטים להכחיש את זהותם האתנית . הכחשת האתניות בקרב מזרחים מיוחסת לרצונם להימנע מסימונים 2 ומתיוגים של דיכוי והדרה, וכך להשתלב בתוך החברה הרחבה . בקרב האשכנזים, לעומת זאת, הכחשת האתניות קשורה בשמירה 3 הספר בודק אם השאלות סביב זהותם על מעמדם הפריבילגי . 2 . ראו למשל Mizrachi et al . , 2009 ; Mizrachi , 2012 ; Mizrachi & Herzog, 2012 ; שושנה, 2013 . 3 . ראו למשל ששון-לוי, 2008 ; 2013 .
|
|