מבוא

עמוד:11

פוליטית ומעורבות בתנועות מחאה בנושאים כגון ­ זכויות האזרח, פאציפיזם, אנטי גזענות; דבקות דוגמאטית באמונה הדתית שלהם וסובלנות עמוקה לאמונת הזולת; הצטרפות וולונטארית של חברים חדשים, תוך שבועה של נאמנות אישית, ושלילת כל כפיה דתית כנסייתית; מנהיגות כאריזמטית ומעורבות של כלל העדה בקבלת החלטות בקונצנזוס; יחסים בין אישיים הדוקים ­ איסור רכילות וחיוב תוכחה חברית מיידית; מוסדות חינוך עצמאיים לגילאים הצעירים ויציאת בני הנעורים למוסדות חינוך חיצוניים; יחסי חברה ועבודה שיש בהם שילוב דורות מלא, כשלכל דור מעמד מכובד ומעורבות פעילה;­פרנסה המבוססת על ייצור תעשייתי בלי השתעבדות לכוחות השוק ותכתיביו; המנעות מעבודה שכירה; התבדלות בלבוש המיוחד בלי להסתגר מן הסביבה; קשרים הדוקים עם השכנים; מרחב פרטי וציבורי המשולבים באורח אינטגרלי במגורים במוסדות הציבור והמשק; העדר מוחלט של מכשירי בידור ­ רדיו טלוויזיה ווידיאו ­ וחיי תרבות קהילתיים שבמרכזם פעילות מוזיקלית אינטנסיבית; הרשימה עוד ארוכה אך לא תהיה שלמה בלי לציין את הדבר העיקרי והמשמעותי ביותר : האמונה הפנימית העמוקה שחייהם נועדו להיות עדות ) מופת ( , וכי ניתן לקיים כאן ועכשיו חיי אחווה ושותפות קומונאלית בעולמנו . יסוד זה, המעוגן באמונתם הדתית, הוא מקור הכוח הנותן משמעות לחייהם מעבר לקיום היום יומי של הקהילות . הוא אשר הביא אותי להכרה בצורך ליצור ערוץ נוסף וחיצוני שיעביר את המסר שלהם לאותו ציבור המתעניין בחיפוש דרכי חיים אלטרנטיביות, ובעיקר לקבוצת ההתייחסות שלי : חברי הקיבוץ בישראל המתמודדים עתה עם אחד המשברים הקשים בתולדותיו . המופת של אורח חיים זה ראוי לו שיוודע ברבים ובעיקר עתה . דורנו שראה כל כך הרבה ניסיונות חברתיים כושלים בכינון חברה חדשה, באמצעות משטרי כפיה, איבד את האמונה באוטופיה כלל חברתית ואפשר שימצא מקור השראה במרנ < "א 1טופרה של קהילות המגשימות אורחות חיים קומונאליים מתוך בחירה אישית ובלא כפיה שלטונית . משגמלה בי ההחלטה להציג את עדותם ברבים, קראתי את הספרות שנכתבה עליהם ולמדתי את תולדותיהם . עד מהרה נוכחתי לדעת שמרבית החיבורים שנכתבו על ידי מחברים חיצוניים אימצו שיטות מחקר הלקוחות ממדעי החברה . אף על פי שמחקרים אלה נעזרו בכל הכלים המחקריים המקובלים ונערכו על פי אמות מידה מקצועיות, הם לא הצליחו לעמוד על מהות התנועה . במובן מסוים הגיעו המחקרים למבוי סתום וגם תנועת הברודרהוף עצמה מסתייגת מהם ורואה בהם סילוף דמותה ומהותה . לטענת הברודרהוף, חטאו חוקרים אלה בהכללות מפליגות ומוטעות, המבוססות על כלי מחקר השאובים מהוויה אחרת ואינם ניתנים ליישום בהווייתם . אין ספק שהמחקרים לקו בחסר, כיוון שאין להגיע אל האמת המחקרית בלא 11

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר