|
|
עמוד:14
מדיניות זו צדדה בהפניית משאבים רבים לפעילות משקית מואצת ונרחבת בדרך למימוש התפקידים הלאומיים והמשימות היישוביות שהועידו לה קברניטי ההסתדרות, ולא התחשבה במצבה הפיננסי והמשקי וביכולותיה הכלכליות הריאליות . הביטויים הבולטים למדיניות כלכלית מרחיבה זו היו הקבלה והביצוע של עבודות רבות שהיו בעלות סיכון כלכלי גבוה ואשר רווחיותן הועמדה מלכתחילה בסימן שאלה; השקעות גדולות בפיתוח תעשיות עזר בתחום הבניין ללא הכנת תשתית כלכלית מתאימה, אשר גרמו בכמה מקרים הפסדים; נקיטת מדיניות אשראי בלתי מרוסנת שהעניקה אשראי נרחב לספקים כדי לאפשר לחברה להתחרות בקבלנים ויזמים פרטיים; ותשלום שכר גבוה לפועלים שהעסיקה, שתכופות היה גבוה מזה ששילם הקבלן הפרטי . עקב כל אלה, עמדה "סולל בונה" בפני קריסה והפסקת פעילות, וב 6 בדצמבר 1927 הודיעה הנהלת ההסתדרות על ההכרח לסגור את החברה ונתנה בכך אישור רשמי לקריסתה . אמנם החברה לא הגיעה מעולם למצב של חיסול או פירוק, אולם פעולתה הופסקה לפרק זמן ממושך של כשמונה שנים . בסוף ,1935 בעקבות פעילותו המוצלחת של ארגון קבלני כללארצי שהתקרא "הנהלת העבודות", אשר התארגן כחלופה ל"סולל בונה" והתבסס בכל שנות קיומו על גרעין ותיק של עובדים ומנהלים של החברה שקרסה, הוקמה "סולל בונה" מחדש . בדומה ל"סולל בונה" הראשונה ו"הנהלת העבודות", הוקמה גם "סולל בונה" המחודשת כחברה קבלנית כללארצית עם הנהלה ריכוזית חזקה הכפופה למרות ההסתדרות . אולם בשונה מקודמתה שדגלה במדיניות משקית מרחיבה שכוונה להגשים בכל מחיר משימות ויעדים לאומיים, אך הייתה נטולת יסודות של ריאליזם משקי, נועדה החברה המחודשת לאמץ תפיסה כלכלית רציונאלית ושקולה יותר, שתיישם קריטריונים כלכליים של זהירות, הדרגתיות, יעילות וכדאיות בעשייתה המשקית הלאומית ותותאם ליכולותיה הכספיות והארגוניות . מקורותיה של תפיסה כלכלית זו היו בוועידה השלישית של ההסתדרות ) ביולי 1927 ( , שבה הוחלט לנטוש את המדיניות הכלכלית המרחיבה שאפיינה את "סולל בונה" ורוב מוסדותיה המשקיים של ההסתדרות ולהמירה בגישה כלכלית שקולה וזהירה יותר שהדגישה את ההכרח באיתנות פיננסית של המוסדות המשקיים, שמירת האיזון הכלכלי בהם והתאמת פעולותיהם ליכולתם הכספית והמשקית הריאלית . אולם יציאתה של "סולל בונה" לדרך פעולתית חדשה עמדה במהרה למבחן 14
|
|